ארכבה
אַרְכֻּבָּה עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארכובה |
| הגייה* | arkuba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ר־כ־ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אַרְכֻּבּוֹת; אַרְכֻּבַּת־, ר׳ אַרְכֻּבּוֹת־ |
- לשון חז"ל ברך, מִפְרָק הרגל שבין הירך לקרסול.
- "בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה, כשרה." (משנה חולין ד ו)
- "הטילו אותו [את יונה] עד ארכובותיו ועמד הים מזעפו". (מדרש תנחומא, ויקרא, סימן ח)
- דבר־מה הכפוף כברך.
- " האַרְכֻּבָּה שבגפן, אין מודדין לה אלא מן העִקָר השני." (משנה כלאים ז א)
- "צריך לכתוב ה"א למטה מארכובתו של למ"ד." (ירושלמי מגילה יא ב)
- חלק מכונה הבנוי כזרוע ניצבת לציר ובקצהַ פין מקביל לציר; יוצר עם הציר את צורת האות למ"ד, ומשמש להפיכת התנועה הסיבובית של הציר לתנועה קווית של חלק המחובר לפין או להפך.
גיזרון עריכה
- מן רכב[דרושה הבהרה]. בארמית: ארכובתא.
מובאות נוספות עריכה
- "וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן." (דניאל ה ו) (וארכובותיו נוקשות זו לזו)
- "מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו, טהור." (משנה כלים יד)
פרשנים מפרשים עריכה
- ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלאיים ז א: "הארכובה שבגפן - גפן עקומה ונכפפת על גבי קרקע וחוזרת ונזקפת כמין ארכובה עקומה."
- ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים יד: "מפתח של ארכובה - שמתקפל כארכובה עם השוק. שעשוי כמין נו"ן כפופה שלנו. ורוב מפתחות שבארץ ישמעאל הם כן."
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
- ברך (1)
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
| השורש רכב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|