אַרְכָאִי עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארכאי
הגייה* arkhayi
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ אַרְכָאִיִּים; נ׳ אַרְכָאִית, אַרְכָאִיּוֹת
  1. עתיק, נושן, קדום; מיושן. שאינו מתאים כבר לזמן ההוה.
    • תקופת השנים בתולדות יוון העתיקה, מן המאה ה־8 ועד המאה ה־5 לפנה"ס, נקראת במחקר ההיסטורי בשם "התקופה הארכאית".
    • "הס מלהזכיר מושג ארכאי ושמו תרבות שיחה." ("מעריב", 26 ביולי 1984, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "זה היה נסיון ספונטאני – שטשרניחובסקי עצמו אחר־כך נרתע ממנו – להחיות מיתוס ארכאי שנגנז ושקע בלימבו של הזכרון הלאומי: מיתוס כובשי כנען." ("דבר", 20 באפריל 1980, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "מה ראה המשורר לקבץ שירים שנכתבו במשך שלושים שנה ומעלה, באקלים רוחני אחר, ובשביל דור ילדים אחר, בשפה ארכאית, משובשת זרויות ומלים שיצאו מכלל לשימוש – ולהביאם עתה לילדי ישראל?" ("על המשמר", 18 ביוני 1954, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון עריכה

  • מיוונית: arkhaîos) ἀρχαῖος) – עתיק, ישן.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה