אקלים
אַקְלִים עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אקלים |
| הגייה* | aklim |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ק־ל־ם, (גזור שם) |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | ר׳ אַקְלִימִים; אַקְלִים־, ר׳ אַקְלִימֵי־ |
- לשון ימי הביניים תנאים אטמוספריים (טמפרטורה, לחות, משקעים, וכו') האופייניים לאזור מסוים.
- במרכז אפריקה האקלים טרופי ובסחרה אקלים מדברי.
- אקלים יבשתי מצטיין בהפרשים גדולים בין טמפרטורת היום לטמפרטורת הלילה.
- תנאי האויר, לחות וטמפרטורה הנשלטים באופן מלאכותי.
- במשרדים האלה יש מערכת בקרת אקלים.
- בהשאלה: תנאי הסביבה כפי שהם משפיעים על הנמצאים בה.
- האקלים החברתי בשכונות העוני משפיע לרעה על הצעירים שם.
גיזרון עריכה
- מיוונית: klima) κλίμα) – נטייה, אזור על כדור הארץ לפי קוי רוחב, דרך ערבית: إِقْلِيم (אִקְלִים), "אזור" (כמונח גאוגרפי). האלף בתחילת המלה היא אל"ף פרוסתטית.
מובאות נוספות עריכה
- בספר "צורת הארץ" שכתב אברהם בר חייא בשנת 1132, מופיעה המילה אקלים עדיין במשמעות אזור גיאוגרפי. למשל, בתחילת פתח ז בספר נכתב:
- "וגזרו שאין ישוב בדרום מרוב החום הראוי להמציא בו וחלקו המיושב בצפון לז׳ חלקים קראו כל חלק וחלק אקלימה. האקלים הראשון מתחיל מן הקו השוה. ומתרחב עד י״ו מעלות וחצי בפאת צפון. והיום הארוך במרחק הזה י״ג שעות ישרות, ובקיצור י״א שעות. והאקלים הזה עובר על ארץ שב״א ודד"ן וער"ב ורוב ארצות בני חם ועל מוצא יאור מצרים בפאת דרום, והולך עד ארצות פלשתים במערב וכל משכנות ראש (ס״א כוש) וחום אשר בפאת דרום נכנסות בכל אקלים הזה"
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
| השורש אקלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|