אִסְרוּ חַג עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איסרו חג
הגייה* isru khag
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. היום האחרון בכל אחד משלושת הרגלים: פסח, סוכות ושבועות.
    • בפסח, האסרו חג נקרא גם ממונה.

גיזרון עריכה

  1. מהפסוק בתנ"ך: ”אֵל, יְהוָה – וַיָּאֶר-לָנוּ; אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים – עַד קַרְנוֹת, הַמִּזְבֵּחַ.“ (תהלים קיח, פסוק כז), וכאן כצירוף פועלי.
    • בתהילים מופיע "חג" במובן ברור של מחול מעגלי או תהלוכה סביב המזבח,בפסוק מתפרש "אסרו חג" - כתהלוכת סוכות עם לולב ואתרוג .ה"אסרו" העברי משמעותו - לאסוף, לעקד יחד . המקבילה האכדית אֶשאְרוּ esēru הקרובה סמנטית למילה אסר ושבכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כפועל, הגייה:"אֶשאֵרוּ", בכתב חקוק: בהגיית אֱ-שיר-שֻׂ-מָ (e-sir-šú-ma) בהוראת - להקיף, לסגור [1]. על-כן "אסרו חג" העברי משמעו עשיית תהלוכה תוך כדי יצירת מעגלים או הקפות [2]

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: אסרו חג

הערות שוליים עריכה

  1. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7
  2. מאמר - "הבדלי המשמעות בין אחד-עשר ביטויי-מחול בתנ"ך", מאת - מאיר י. גרובר