אי
אִי א עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אי |
הגייה* | i |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ו־י/ה |
דרך תצורה | משקל קִיל |
נטיות | ר׳ אִיִּים, אִיֵּי־ |
- יבשה המוקפת מכל צדדיה במים.
- ”מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם; אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.“ (בראשית י, פסוק ה)
- ”שִׂירוּ לַיהוה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְישְׁבֵיהֶם.“ (ישעיהו מב, פסוק י)
- ”וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיּשֶׁבֶת עַל־מְבוֹאֹת יָם, רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל־אִיִּים רַבִּים...“ (יחזקאל כז, פסוק ג)
- ”וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל־הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.“ (אסתר י, פסוק א)
- על אי זה נתגלו מיני צמחים נדירים.
- חיה טורפת ממשפחת הכלביים.
גזרון עריכה
- באוגריתית (ברבים) 𐎛𐎅𐎚 (אִהת, "אִיוֹת"),[1] בכנענית 𐤀𐤉 (אי) או כתחילית 𐤉- (י-) בשמות מקומות.[2]
- לשתי המשמעויות, מצרית עתיקה: jw, /iuː/ - אִי וכן כֶּלֶב (אולי כאונומטופיאה, המחקה את יללת הכלב[דרוש מקור]).
- 2. המילה משותפת גם לערבית: اِبْن آوَى (אִבְן אֲוָא).
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
- תן (2)
תרגום עריכה
יבשה מוקפת מים
|
חיה ממשפחת הכלביים
|
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: אי |
טקסונומיה בוויקימינים: Canis aureus lupaster |
מדריך טיולים בוויקימסע: איים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איים |
אִי ב עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אי |
הגייה* | i |
חלק דיבר | תחילית |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- מילת שלילה.
- ”וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי־כָבוֹד, לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל־הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וְאֶל־חָמִיהָ וְאִישָׁהּ.“ (שמואל א׳ ד, פסוק כא)
- ”יְמַלֵּט אִי־נָקִי; וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ.“ (איוב כב, פסוק ל)
- ”לִשָּׂא שִׁפְחָה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין; בַּת חוֹרִין אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ עֶבֶד.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ד, משנה ה)
- ”כֵּיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן, [...] אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ד, משנה ה)
- המספר 31 הוא אי־זוגי.
גזרון עריכה
- בכנענית: 𐤀𐤉 (אי).[3]
- המילה מופיעה פעמיים במקרא, פעם כחלק משם פרטי, ופעם בפסוק לעיל מאיוב. כנראה צורה משנית של אֵי, אֵין, או אִם.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
מידע נוסף עריכה
- תחילית זו משמשת כשלילה בתארים מלועזית, מתוך דמיון למוספית -in באותה משמעות. כמו בגזרת חפ"נ בעברית, האות N מידמה לעיצור שאחריה, בהינתן והוא אחד מהבאים: N,M,L,R.
אִי ג עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אי |
הגייה* | i |
חלק דיבר | מילת קריאה |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא קריאה המביעה צער.
גזרון עריכה
- מילה יחידאית במקרא. מופיעה פעם נוספת בתוך הלחם: אִילוֹ.
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
אֵי א עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אי |
הגייה* | e |
חלק דיבר | מילת שאלה |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- היכן? איפה? מילת שאלה לדעת מקום דבר.
- ”וַיֹּאמֶר יהוה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.“ (בראשית ד, פסוק ט)
- ”כִּי אֶתְמוֹל זֶה הַשּׁוֹבָב / לְטַיֵּל הֶחְלִיט הוּא; / בָּא הַלֵּיל וְהוּא לֹא שָׁב, / אֵי דֻּבִּי, הַגִּידוּ?“ (דֻּבּוֹן יוּמְבּוֹ, מאת יחיאל מוהר בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "אַךְ אֵינִי יוֹדַעַת מַה קָרָה / אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ הַבְּרוּכָה / אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר / הַדֶּרֶךְ בָּהּ רָצִיתִי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה." (הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר, מאת יורם טהרלב)
גזרון עריכה
- באוגריתית 𐎛𐎊 (אִי).[4]
- ”לִבְּךָ, יֶהְגֶּה אֵימָה; אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל, אַיֵּה סֹפֵר אֶת-הַמִּגְדָּלִים“ (ישעיהו לג, פסוק יח)[דרוש מקור] ניתן לקרוא את תיבת 'אימה' בפסוק זה כצרוף, בצורת: אֵי-מָה? יש המניחים כי הדבר נוצר כשגיאת מעתיק מקראי קדום והבאים אחריו שחיברו את התיבה בפסוק הנ"ל לכדי "אימה".
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
אֵי ב עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אי |
הגייה* | ey |
חלק דיבר | מילית |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- כלשהו.
גזרון עריכה
- באוגריתית 𐎀𐎊 (אַי).[5]
צירופים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ לוח UT ’nt VI vi
- ↑ בשמות מקומות כגון ינר (אי-נר), איבשם, אי נצִם, אירנם, אי כוסים, אי גלגל, אי אמן, אי חול ועוד. ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 132-133, 151
- ↑ KAI 13, 14; ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 15-19
- ↑ לוח UT 49 IV
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 412, 573; לוחות UT 52, 2 Aqht VI.