תפת: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חץ שנון: מתאים משפטים מדגימים ומתקן שגיאות נפוצות
מ בוט: האחדת כותרות לסעיפי גיזרון ומקור
שורה 20:
#:* "וכי היה שם במרומים גן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא." ([http://www.benyehuda.org/barshadsky/barshadsky_038.html "כליל אי השלמות"], ישעיהו ברשדסקי)
 
===אטימולוגיהגיזרון===
* כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{הדגשה|"וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ"|(מלכים ב, כג, י)}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: תְּפָיָא (אח בישול, ארמית), أُثْفِيَّة (אֻתְ'פִיָּה - אחת מאבני הבסיס של הקדֵרה, ערבית). כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת־פ־פ, לא התקבלו אף הן.
 
שורה 67:
# <small>במקרא</small> יריקה או הבעת בוז.
 
===אטימולוגיהגיזרון===
# המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{הדגשה|"וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים וְתֹפֶת לְפָנִים אֶהְיֶה"|(איוב יז, ו)}}. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת־ו־פ, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). דרך התצורה של המילה בעברית היא כנראה משקל קֹלֶת, הקיים רק במקרא (שתי המילים האחרות הן נֹפֶת מהשורש נ־ו־פ ובֹּשֶׁת מהשורש ב־ו־שׁ). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.