גמל: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חץ שנון: מתאים משפטים מדגימים ומתקן שגיאות נפוצות
חץ שנון: מתאים משפטים מדגימים ומתקן שגיאות נפוצות
שורה 20:
#:* {{הדגשה|"וַה' בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים"|בראשית, כד, לה}}
 
===מקוראטימולוגיה===
* מן התנ"ך (נזכר כ־80 פעמים). המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית - gammalu; ארמית־יהודית - גַּמְלָא; ארמית־סורית - {{יוניקוד|ܓܲܡܠܵܐ|מוגדל}} ({{יוניקוד|gamlā}}); ארמית־מנדאית - gumla; ערבית - {{יוניקוד|جَمَل|מוגדל}} ({{יוניקוד|ǯamal}}, גַ'מַל); געז - gamal; אמהרית - {{יוניקוד|gǝmäl}}, {{יוניקוד|gämäl}} ועוד.
 
שורה 79:
#:* '''גַּמָּלִים''' רבים היו עוברים בדרך הבשמים, להוריד סחורות למצרים.
 
===מקוראטימולוגיה===
# המילה מופיעה לראשונה בלשון חז"ל, שיצקו את שמה של החיה גָּמָל לתוך משקל המקצועות קַטָּל. נזכר ברשימת המלאכות שאסרו חז"ל את העיסוק בהם: {{הדגשה|"אבא גוריון איש ציידן אומר משום אבא שאול: לא ילמד אדם את בנו - חמר, גַּמָּל, ספן, ספר, קדר, רועה וחנווני; שאומנותן אומנות ליסטין. רבי יהודה אומר משמו: החמרים רובן רשעים, הַגַּמָּלִים רובן כשירים..."| (מסכת קידושין, ד, יג)}}. כמו כן נזכרת המילה במשנה מספר פעמים נוספות, בביטוי "[[חמר גמל|חַמָּר־'''גַּמָּל''']]".
 
שורה 183:
#:* [[מחקר]] פסיכולוגי קבע, כי לפני [[גיל]] 5 אין [[אדם]] '''גמל''' [[מספיק]] כדי לשמש [[עד]] ב[[משפט]].
 
===מקוראטימולוגיה===
# מתוך החלטות [[w:האקדמיה ללשון העברית|האקדמיה ללשון העברית]] משנת 1942 בנושא פסיכולוגיה.