תפת: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניר (שיחה | תרומות)
חץ שנון: מתאים משפטים מדגימים ומתקן שגיאות נפוצות
שורה 1:
{{תוכן צף|תֹּפֶת א|תֹּפֶת ב}}
 
==תֹּפֶת {{משני|א}}==
שורה 5:
|כתיב מלא=תופת
|הגייה='''to'''fet
|חלק דיבר=שם-עצםשם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
שורה 12:
}}
# דבר קשה ורע המסב סבל רב.
#:* "'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר" ([http://www.benyehuda.org/avigdor/003.html "רבי שפרה"], [[w:בן אביגדור|בן-אביגדורבן־אביגדור]]) (1)
# שרפה, מדורה גדולה.
#:* "וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה" ([http://www.benyehuda.org/alxarizi/haanak.html "ספר הענק"], [[w:יהודה אלחריזי|יהודה אלחריזי]]) (2)
#:* "רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''" ([http://www.benyehuda.org/smolenskin/hayerusha_III.html "הירושה"], [[w:פרץ סמולנסקין|פרץ סמולנסקין]]) (2)
# גיהנום.
#:* "יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת" ([http://www.benyehuda.org/haromi/004.html "מחברות עמנואל"], [[w:עמנואל הרומי|עמנואל הרומי]]) (3)
#:* "וכי היה שם במרומים גן-עדןגן־עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא." ([http://www.benyehuda.org/barshadsky/barshadsky_038.html "כליל אי השלמות"], ישעיהו ברשדסקי) (3)
 
===אטימולוגיה===
* כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק [[גיא בן הנום|גיא בן הינום]] שבו נהגו להקריב ילדים ל[[מלך#מֹלֶךְ|מולך]]: {{הדגשה|"וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ"|(מלכים ב, כג, י)}}. ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי [[:קטגוריה:שפת (שורש)|שׁ-פ-תשׁ־פ־ת]]. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: תְּפָיָא (אח בישול, ארמית), أُثْفِيَّة (אֻתְ'פִיָּה - אחת מאבני הבסיס של הקדֵרה, ערבית). כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא (ראו להלן), שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת-פ-פת־פ־פ, לא התקבלו אף הן.
 
===פרשנים מפרשים===
שורה 23 ⟵ 28:
* רלב"ג: "הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים".
* רש"י: "הוא המולך ועל שם שהיו הכהנים מקישים בתופים שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידי הצורה של עכו"ם מולך קראוהו תופת".
 
===משפטים לדוגמה===
* "'''תופת''' נערך בלבי ואתה היית שלוו ומאושר" ([http://www.benyehuda.org/avigdor/003.html "רבי שפרה"], [[w:בן אביגדור|בן-אביגדור]]) (1)
* "וּזְכֹר יְקוֹד '''תֹּפֶת''' אֲשֶׁר יִבְעַר / מֵאֵשׁ עֲדֵי תֹאמַר כְּסִינַי זֶה" ([http://www.benyehuda.org/alxarizi/haanak.html "ספר הענק"], [[w:יהודה אלחריזי|יהודה אלחריזי]]) (2)
* "רק התאוה העזה להתעשר אשר בערה בקרבו כאש '''תפת'''" ([http://www.benyehuda.org/smolenskin/hayerusha_III.html "הירושה"], [[w:פרץ סמולנסקין|פרץ סמולנסקין]]) (2)
* "יֹאמְרוּ אֲשֶׁר '''תֹּפֶת''' בְתוֹכוֹ לַהֲבוֹת / אֵשׁ אֹכְלָה רִשְׁעָה וְנַפְשׁוֹת שׁוֹבֲבוֹת" ([http://www.benyehuda.org/haromi/004.html "מחברות עמנואל"], [[w:עמנואל הרומי|עמנואל הרומי]]) (3)
* "וכי היה שם במרומים גן-עדן נפלא כזה, הנה נמצא לעומתו בעמקי התהום, בתחתיות השאול העמוקה, '''תופת''' איום ונורא." ([http://www.benyehuda.org/barshadsky/barshadsky_038.html "כליל אי השלמות"], ישעיהו ברשדסקי) (3)
 
===צירופים===
שורה 61 ⟵ 59:
|כתיב מלא=תופת
|הגייה='''to'''fet
|חלק דיבר=שם-עצםשם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
שורה 70 ⟵ 68:
 
===אטימולוגיה===
# המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{הדגשה|"וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים וְתֹפֶת לְפָנִים אֶהְיֶה"|(איוב יז, ו)}}. הדעה המקובלת במחקר גורסת שהמילה גזורה מהשורש ה[[אונומטופיה|אונומטופאי]] ת-ו-פת־ו־פ, שעניינו יריקה ופליטה. שורש זה, שאיננו בשימוש כיום בעברית, משותף גם לשפות קדומות אחרות: תְּפַף (ארמית), taf`a (אתיופית, טיגרית), تَفَلَ (תָפָלָ, ערבית), tf (מצרית), taf (קופטית). דרך התצורה של המילה בעברית היא כנראה משקל קֹלֶת, הקיים רק במקרא (שתי המילים האחרות הן נֹפֶת מהשורש נ-ו-פנ־ו־פ ובֹּשֶׁת מהשורש ב-ו-שׁב־ו־שׁ). חלק מפרשני המקרא (ראו להלן) הציעו לזהות את המילה עם [[#תֹּפֶת א|תֹּפֶת <small>א</small>]], אולם פירוש זה איננו מקובל כיום.
 
===פרשנים מפרשים===