|
|
|
===אטימולוגיה===
* את המילה חידש אליעזר בן־יהודה על בסיס המילה הערבית {{יוניקוד|مِنْشَار|מוגדל}} (מִנְשָׁאר), "כרוז, מכתב גלוי". המילה הערבית גזורה, מן השורש {{יוניקוד|نَشَرَ|מוגדל}} (נַשַׁרַ) "לפרסם", שבן־יהודה.
:בן־יהודה הציע לראותולראות מופיעשורש בעבריתזה בפסוק: {{הדגשה|"אֶל-חִכְּךָ שֹׁפָר כַּנֶּשֶׁר עַל-בֵּית ה' יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל-תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ"|(הושע ח, א)}}. על כך כתב בן־יהודה בעיתונו "האור" בשנת תרנ"ב: "הראית מימיך נשר תוקע בשופר? יש לו בערבית (לשורש נשר) עוד משמעת: פרסם, הודיע ברבים איזה דבר חדש, איזו בשורה חדשה [...] מהשורש הזה נוכל לגזור השם מִנְשָׁר למה שקוראים בלשונות העמים מאניפסט, ובערבית מנשור".
:עם זאת יש להעיר כי מבחינה אטימולוגית השערתו של בן־יהודה בלתי אפשרית, משום ש־{{יוניקוד|ش|מוגדל}} ערבית מקבילה ל־שׂ עברית, ולכן היינו מצפים לשורש נשׂ"ר (ואולי נס"ר) במשמעות זו.
===מילים נרדפות===
|
