הבדלים בין גרסאות בדף "חשמל"

הוסרו 308 בתים ,  לפני 13 שנים
מ
שוחזר מעריכה של 88.152.198.76 (שיחה) לעריכה האחרונה של גיא
מ (שוחזר מעריכה של 88.152.198.76 (שיחה) לעריכה האחרונה של גיא)
===אטימולוגיה===
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{תעתיק|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{תעתיק|ešmarū}} (זהב לבן), {{תעתיק|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.
פירוש נוסף למלה העברית הינו בגוף המילה, אשר פירוקה מדגים את מקורה
- "חש" - מלשון מרגיש.
- "מל" - תחושת הנימולות.
והרי תחושת ה"נמלים" המתקבלת כשיורדת הספקת הדם\חמצן [לשריר שלד].
 
===פרשנים מפרשים===