ויקימילון:מזנון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמש בן־אריה (שיחה | תרומות) |
בקשה לחוות דעת |
||
שורה 482:
:::אנחנו לא חוסכים בהפניות כשצריך, אבל הוחלט שלא להפנות מנטיות הפעלים לצורת היסוד וכרגע אין כוונה לשנות זאת. ההיגיון העומד מאחורי זה הוא שאם ניצור הפניה מכל הנטיות ייווצר אי-סדר, ואין טעם להפנות דווקא מצורה מסוימת (למשל בינוני) ולא מאחרת. ניתן כמובן לשנות את המדיניות הזאת, אבל יש צורך לקיים דיון ולהחליט על כך באופן מסודר.
:::והערה קטנה: כמי שבא מוויקיפדיה אני מניח שאתה מכיר את ההבדל בין המזנון שמיועד לדיונים כלליים ולקביעת מדיניות, לבין דלפק הייעוץ שמיועד לשאלות ספציפיות. גם בוויקימילון אנחנו נוהגים באותו אופן, אז אנא שים לב לכך בפעם הבאה :-) לא חסרים קישורים למזנון ולדלפק הייעוץ, תוכל למצוא אותם בעמוד הראשי, בשער הקהילה ובדף השינויים האחרונים. בנוסף, ניתן להגיע אל המזנון באמצעות קיצור הדרך [[ו:מ]]. יום נעים, [[משתמש:Nevuer|ראובן]] 13:30, 19 במרץ 2007 (IST)
== בקשה לחוות דעת ==
שלום לכל הגולשים! ראשית הרשו לי להביע בפניכם את התפעלותי ממפעלכם הברוך. כל הכבוד על העבודה ויישר כח!
נתבקשתי לכתוב קטע על "שגעון התקשורת" שיש לאחרונה במדינתנו לעיתון של תנועת המושבים. שתי בקשות לי אליכם - אחת, שתבדקו בקטע טעויות לשוניות - בפיסוק, בניסוח, שגיאות כתיב (חלילה) וכד'.
השנייה - לקבל את חוות דעתכם הכללית על הקטע שכתבתי, אם יש לכם הערות, הארות, תיקונים - אשמח מאד לשמוע.
אם יש מישהו מכם שמעוניין לסייע לי - אלף תודות. ושוב לכולכם - כל הכבוד!
הקטע:
מעשה במדינה קטנה,
אותה הקים עם הספר והחכמה.
מדינה מצליחה ומשגשגת לכל הדעות,
מבחינת השכלה, עסקים ומבחינות נוספות.
אך לאחר כיובל שנים מיום הקמתה,
נכנסה היא לתקופה משוגעת ונוראה.
לפתע השתנה סדר יומה של המדינה,
ובמקום להתעסק בחינוך, בטחון וכלכלה,
תפסה את סדר היום מילה בודדה.
בוודאי תוהים אתם מהי אותה מילה,
שניכסה את כל סדר היום לעצמה.
אומרים אתם, זוהי בוודאי מילה בעלת חשיבות,
אך צר לי לאכזב - מדובר בסך הכל ב'שחיתות'.
את אותו מנהג ארור בו חוטאים בעלי השררה,
גילו עכשיו אזרחי המדינה הקטנה.
ולמרות שאותו מנהג נפוץ בכל רחבי תבל,
היו בטוחים הם שרק במדינתם קיים הוא והחלו להשתולל.
החליטו הם שאת הנגע יבערו כליל ובמהרה,
ומיד הופעלו כל גופי החקירה.
ופתאום כל בר סמכא הפך אשם עד שתוכח חפותו,
ועל כך - האחריות היא באופן בלעדי שלו.
ותוך חודשים מספר הנשיא לאנס הפך,
וראש הממשלה - לסוכן נדל"ן ממולח.
שר המשפטים הפך לעבריין מין המסוכן לחברה,
וזאת בעקבות עבירה חמורה ביותר - נשיקה.
פרח הטיס החליט שנמאס לו ואת כסא הרמטכ"ל פינה,
וכיום את חייו מקדיש הוא למען חברה פרטית ולא למען המדינה.
אך בזאת לא נסתיימה מלאכת הטיהור,
כי עדיין לא ביקרנו באגף השיטור.
את המפכ"ל נדיח בקולי קולות, ובמקומו נביא מועמד אחר - גנות.
ועל מנת שחלילה מן המועמד החדש לא נבוש,
נבדוק את עברו עד לשנת גיוסו - שישים ושלוש.
וכאשר הציבור הבחין שרפורמות ענקיות תקועות כבר חודשים מספר,
רק כי הן לא מצאו חן בעיניו של החשב הזוטר,
פונה הוא מיד לעזרתו של נבחר הציבור - השר,
אך זה משיב שאין ביכולתו לסייע בלא אישור מן המשפטן - שאולי יעסוק בנושא מחר.
והציבור מבין, אמנם קצת באיחור,
ששותקה לחלוטין עבודתם של נבחרי הציבור.
אך כאן לתמונה התקשורת נכנסת,
כאשר חושפת היא עוד פרשיית 'שחיתות' בכנסת.
במבזק מיוחד ובכותרות ענק מודיעים שנתפסה עוד חברת כנסת סורחת,
כאשר צולמה לוקחת ממשרד אחר, רחמנא ליצלן, לא פחות מעציץ וצלחת.
כי עם כל הכבוד לציבור ולמאווייו,
את העיתון יש למכור גם מחר לקהל הרחב.
וגם בשבוע הבא תיחשפנה שחיתויות על-ידי ברנע וקדמון,
שהרי ידיעות צריך להגדיל איכשהו את הממון.
וכולם כבר מחכים שהוועדה תפרסם את החלטתה,
כי אז תהא הזדמנות למהדורה ארוכה.
ואז יקובצו כל הפרשנים הבכירים שמלבד ביקורת אין בפיהם דבר,
ויתאחדו למען מטרה משותפת - החלפת השר.
כי עם כל הכבוד לצרכיה של המדינה,
צריך שיהיה מה לכתוב גם בגיליון הבא.
ואז, כשסוף סוף תתפטר הממשלה ותלך לנשיא,
הו אז תהא התקשורת מרוצה - כי הגענו לשיא!
עכשיו כבר אין זמן לשטויות כמו שחיתויות,
כי בפתח כבר עומדת התקופה החשובה באמת - הבחירות.
| |||