יצא בשן ועין: הבדלים בין גרסאות בדף

|הגייה=ya'''tsa''' be'''shen''' va''''a'''yin

|דרך תצורה=ביטוי

#* מקורו של הביטוי בלשון חז"ל: {{הדגשהצט|"תנא: יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים; בשלמא שן ועין כתיבי, אלא ראשי אברים מנלן? דומיא דשן ועין, מה שן ועין מומין שבגלוי ואינן חוזרין, אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין".|(תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כד, ע"א)}}.
* הגמרא עוסקת בסוגיית שחרורו של עבד שהוכה על ידי אדונו, לפי דברי המקרא: {{הדגשהצט|"וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ; וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ".|([[S:ביאור:שמות כא# כו|שמות כא, כו־כז]])}}. העבד יוצא מבית אדונו עם נזקיםנזקי גוף שאין להם תקנה. מסוגיה זו השתרש הביטוי במשמעות כל תוצאת "הפסד גדול".

* [[יצא שכרו בהפסדונשכר]]

[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]