|
===גזרון===
* הצירוף פרי הדר מופיע פעם אחת במקרא, בהקשר למצוות חג הסוכות: {{צט/תנ"ך|וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן '''פְּרִי עֵץ הָדָר''' כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים|ויקרא|כג|מ}}. בהבנה הפשוטה אין הכוונה לפרי מסוים אלא לפריו של עץ יפה.{{הערת שוליים|מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית, עמ' 204.}} עזראוכן ונחמיהמתורגם שפעלובתרגום למעןהשבעים: השבת{{יוונית|ὡραῖον|hōraion}} זוהרו- של חג הסוכות ומנהגיויפה, כלל אינםמהודר. מזכיריםובאופן אתדומה ענייןתורגם פריבפשיטתא ההדרובוולגטה.
* חז"ל ([[s:סוכה לה א|סוכה לה ע"א]]) זיהו "פרי הדר" עם ה[[אתרוג]], וכן מופיע בתרגומים הארמיים.
* בתרגום השבעים מופיע שמו בצורת: "פרי עץ '''הדור'''" , ורק בתרגומים המאוחרים יותר (לאחר המאה הראשונה לסה"נ) נזכר הוא בשמו המפורש: "אתרוג". חז"ל ([[s:סוכה לה א|סוכה לה ע"א]]) זיהו "פרי הדר" עם ה[[אתרוג]], אחת התפיסות המקובלות היא שיהודי בבל הכירו את הפרי בגלותם שם, ורק מששבו לארצם הביאו עימם את הפרי החדש, אולם אין לכך בסוס מדעי.
:ברמת רחל סמוך לירושלים בארמון מתקופת שלטון הפרסים בא"י מצאו חוקרים שרידי אבקה שנתגלו כשרידי אתרוג שהובא מפרס ושימש לנוי בגינת השלטון הפרסי<ref>צפריר {{הערתרינת, שוליים|"[https://www.haaretz.co.il/science/1.1633708 בגן המלכותי הקדום ברמת רחל גדל אתרוג הודי]", הארץ מוסף מדע}}, 5.2.12</ref>. אך למרות זאת היו שערערו על זהוי עץ הדר המקראי עם עצי ההדר המוכרים לנו כיום, בטענה שפירותשמקורן ההדרשל -פירות מקורןההדר מדרום-מזרח אסיה, והם חלוקים על מועד הגעתו אל המזרח התיכון. יש שערערו על כך גם מגוף המקרא, שבד"כ ה' היידוע נוספת לשמות עצים, כגון "עֵץ '''הַ'''זַּיִת" ([[s:חגי ב יט|חגי ב,יט]]), "עֵץ '''הַ'''גֶּפֶן" ([[s:יחזקאל טו ב|יחזקאל טו,ב]]), ועפ"ז הסיקו מכך שכתוב "פְּרִי עֵץ הָדָר" ולא "פְּרִי עֵץ הֶהָדָר", ששם העץ הוא "דר". יש המשייכים את תיבת ה-"דר" כשאולה מן אכדית: {{אכדית|1062|dārû}} פירושו: "נצח". יש חוקרים שזיהו פרי זה עם האצטרובל של עץ הארז, ע"פ פרוטו-הודו-איראנית: dā́ru, שמשמעו 'עץ', והתייחד גם לעץ הארז. מילה זו מופיעה בכמה שפות הודו-איראניות - פרסית עתיקה: 𐎭𐎠𐎽𐎢𐎺 (dāruv) - עץ, סנסקריט: दारु (dā́ru) - עץ, בול עץ, יוונית עתיקה: {{יוונית|δρῦς|drûs}} - אלון. וביססו זיהוי זה מכך שעץ הארז שימש בטקסי [[ראש השנה]] של ימי בית המקדש הראשון{{מקור}}, ובדת השמית-מערבית, ובתרבויות אוגרית, וישראל-הקדומה נחשבה דמותו של עץ הארז כסמלית-אגדתית. לדעת חוקרים אלה רק בימי החשמונאים הומר פרי הארז ב[[אתרוג]].{{הערת שוליים|בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך נט, תשע"ד / 2014. "פרי עץ הדר — פרי "עץ החיים" מאת שמר אריאלי}} אמנם יש שדחו את ההבנה הנ"ל (שהה"א ב'הדר' אינה חלק מהשם אלא ליידוע) בכך שכל הצמחים בפסוק מופיעים ללא יידוע. וכן בכך שבמקרא הארז אינו נחשב כעץ פרי, השוו: {{צט/תנ"ך|עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים|תהלים|קמח|ט}}.
*החוקר יצחק קולר מזהה עץ הדר המקראי עם עץ הזית בשל תיאוריו במקרא כבעל הוד והדר - "כַזַּיִת הוֹדוֹ, וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן" (הושע יד ז). וגם: "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר", (ירמיהו יא טז).
|
