התעמר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
 
===פרשנים מפרשים===
* '''רמב"ן''' (דברים כא,יד): "והנראה בעיני בפשוטו, כי הוא כמו: לא תתאמר בה, לא תתרומם ולא תתגדל בה להיות אתה אדניה למכרה ולהשתמש בה כשפחה. וכן יקראו בערבי אדון – [[אמיר#אֵמִיר|אמיר]]. ושמוש העי״ן והאל״ף כאחד מורגל בלשון. ו'''רבינו שלמה''' כתב: "'לא תתעמר בה – לא תשתמש בה, לשון פרסי קורין לעבדות ושמוש – עמירא, מיסודו של '''רבי משה הדרשן''' למדתי זאת"'. וזה אמת, שכך ראיתי בירושלמי ([[s:ירושלמי שבת ט א|שבת פ"ט ה"א]]): "תמן צווחין לפעלא טבא עמירא{{הערת שוליים|לפנינו מופיע: "עמדא"}}" <small>(בבבל צעקו: לפועל טובה עבודה)</small>, ומורגל הוא אף בלשון ארמי, כמו שכתוב במגלת שושן (ספר יהודית א׳:ו׳-י״א): 'ושדר מלכא דאתור על כולהון עמוריא דנינוה, ועל כל דעמרין על יד ימא...'. וכן במקומות הרבה בספר ההוא יקראו יושבי הארץ עמורי ארעא<ref>יש לציין שהמילה [http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=%28mwr%20N&cits=all ܥܡܘܪ̈ܐ] (עמורא) בהוראת "תושב" קיימת בעיקר בארמית-סורית.</ref>, כלומר הנעבדים לארץ והמשתמשים בה."
* '''ראב"ע''' (שם): "פירושו לפי מקומו: בטעם רמאות". נראה שמפרש כסיכול אותיות מ'[[ערום|ערם]]'.
* '''ריב"כ''' (שם): "לא תתעמר בה – שיעשה ממנה אגודה שישאנה למכור בשוק כאגודת עצים או שבלים". וכן פירש '''רש"ר הירש''' (שם פס' יב): "התעמר ב־ פירושו: ליצור לעצמו ״עומר״ מדבר כלשהו – הווי אומר להרוויח וליהנות ממנו, לקצור ממנו דבר־מה".
* ב'''תרגום השבעים''' תרגמו: {{יוונית|ἀθετήσεις|athetēseis}} - בגידה, מעילה באימון.