אביונה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 20:
#המילה מופיעה פעם יחידה במקרא: {{צט/תנ"ך|וְיָנֵאץ הַשָׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב וְתָפֵר '''הָאֲבִיּוֹנָה'''|קהלת|יב|ה}}, בין פסוקים העוסקים בַּזִּקְנָה ובמוות. פרשנים רבים רואים בפסוקים תיאור של ההידרדרות הגופנית והנפשית בסוף חיי־האדם. ובמסכת שבת פירשו את המילים "השקד" ו"החגב" שבפסוק כמתייחסות לאגן הירכיים, ואת "האביונה" כתאווה המינית: {{צט/בבלי|וינאץ השקד - זו [[קליבוסת]]; ויסתבל החגב - אלו [[עגב]]ות; ותפר '''האביונה''' - זו חמדה|שבת|קנב|א}}. גם רש"י כותב על הפסוק: "'ותפר האביונה'" - חמדת תאות נשים, שאינו נזקק לנשים לתשמיש". </br> בתרגום השבעים ובוולגטה לפסוק נמצא לאביונה התרגום "Capparis", שהוא צמח ה[[צלף#צָלָף|צלף]] ופריו (ראו להלן [[אביונה#אֶבְיוֹנָה|אֶבְיוֹנָה]]). כותב על כך [[w:יהודה פליקס|יהודה פליקס]]: "העובדה שה'אביונה' נזכרת אחרי השקד, שהוא צמח, ואחר החגב, שהוא בעל־חיים - מקרבת את ההשערה, שגם האביונה אינה אלא צמח... נראה אפוא שהפירוש הקולע ביותר לכתוב זה הוא: ותתפרק האביונה, שהיא פרי הצלף".{{הפניה|1|פליקס}} יש הסוברים שפרי זה נחשב מעורר תשוקה מינית.{{הפניה|2|אוצר}}
# האקדמיה ללשון העברית אימצה את המילה כתרגום עברי ל"אורגזמה", והיא הופיעה במילון למונחי רפואה משנת 1999.
===פרשנים מפרשים===
שורה 76 ⟵ 74:
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צלף (צמח)}}
[[קטגוריה:פסיכומטרי]][[קטגוריה:לשון חז"ל]][[קטגוריה:צמחים]][[קטגוריה:בוטניקה
|