תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 60:
:אני אציין שאני מסתייג חלקית מדברי אמיר אהרוני וסובר שיש מקום לחידושים בגיזרון, אבל זה שייך דוקא אם אתה מבין את אופן ההתפתחות של השפה, ולא מקיש רנדומלית כל דמיון שאתה מוצא, ובטח לא כאשר אתה מניח בתור אקסיומה שמקור כל המילים בעברית (כולל תצורות שאינן טבעיות לעברית) או בספרות התורנית לדורותיה.
:ואני אדגים את הטענות כלפיך בדוגמא אחרונה: מה שכתבת בערך 'דאודורנט', המילה הארמית 'דורדיא' אין משמעה 'הפצת ריח' כמו שהמצאת, אלא "שמרים" (הערוך ערך 'דרד'; רש"י עבודה זרה לד ע"א; לפי [http://cal.huc.edu/showjastrow.php?page=321 מילון יסטרו] המשמעות של השורש היא 'לשקוע'). וגם לו יהי כדבריך, אתה לא חושב שזה צירוף מקרים מפתיע ביותר ש'דורדיא' נעדרה מכשפה העברית במשך למעלה מאלף שנה, ופתאום במאה ה-19 מופיעה המילה מחדש אחרי שבאירופה הופיע תכשיר לנטרול ריחות שנקרא 'דאודורנט' לטענת הממציאים ע"פ המילה הלטינית oder - ריח, או אז נזכרו העברים במילה הקדומה 'דורדיא' וקראו לתכשיר בשם זהה... [[משתמש:סנדל מגורב|סנדל מגורב]] ([[שיחת משתמש:סנדל מגורב|שיחה]]) 23:36, 15 ביוני 2021 (IDT)
 
במחילה סנדל מה קשור שמרים לרבי אלעזר בן דורדיא תעיין שם בבקשה ותראה את ההקשר (שמפני כבוד הציבור לא צוטט בויקימילון במלואו) ב. אל תשכח שרק בדורות האחרונים העברית שבה לתחייה במלוא מובן המילה אז אין להקשות מדוע פעם לא השתמשו במילה פלונית או פלמונית. ג.בוודאי שהמפרשים מבארים מאות מילים בשפות זרות השאלה האם לזה פיללנו היום בעידן המודרני להשתמש בפרשנות של ימי הביניים והקשרים לשפות פגאניות מתות? אדם מודרני אמור לפתח חשיבה עצמאית על סמך יסודות עתיקים וזה לא סותר בכלל ולכן נקודת המוצא שלנו צריכה להיות מהמקורות היהודיים ועל פי הפרשנים שלנו וכתוספת אפשר ללמוד משפות זרות אבל לא להיתלות בפרסית עד כדי כך שהליצנים האלה טוענים שהמילה היכל היא פרסית ומכאן "מוכח" שספר מלכים נכתב בפרס! זה נורמלי? אם כבר אז זאת חשיבה מוזרה. אגב יש לי מאות דוגמאות בנושא הזה שהזכרת בין השוואת השפות אבל כאן היריעה קצרה מלהכיל ולכן אשמח מאד לביקור אצלי בפייסבוק שם העליתי המון דוגמאות מדהימות בנושא ואולי אצליח לנער קצת בני אדם עם דעות מיושנות והיה זה שכרי (נ.ב. דוגמאות על קצה המזלג: את הפסוק סבאך מהול במים מפרש ר"י כספי מצרפת על סוג של יין בשם סבא ואני קישרתי לקברנה סובניון! 2 דלפון = אדולף... 3. במסכת שבת נאמר החושש בגרונו מטילין לו סם בגרונו שעשוי משרש צמחים. חושש = חשיש! ד. בגמרא מוזכר עוף קטן בשם קלניתא = קליין! ה. סדום היתה מלאה בארות חימר תוסס. סדום = סודה! ועוד כהנה וכהנה יבואו בעז"ה בהמשך והכל מגובה בפסוקים מהתנ"ך ובמובאות מהתלמוד עם נופך קטן משלי שמקשר בין מילים ורעיונות אבל בשום פנים ואופן אין מדובר בהמצאות אלא בהבנה קצת יותר גבוהה שנובעת מתוך כבוד לתרבות העשירה שלנו. [[משתמש:עזרא סופר|עזרא סופר]] ([[שיחת משתמש:עזרא סופר|שיחה]]) 00:32, 16 ביוני 2021 (IDT)
 
== עריכה בוויקימילון ==