===גיזרון===
:* החרוב נזכר לראשונה בלשון חז"ל, למרבה הפליאה אינו נזכר כלל בתנ"ך. שמו נובע, ככל הנראה, מצורתו, הדומה לחרב, אך יש המייחסים את שמו לתכולת המים הנמוכה שלו (יובש = [[חרבה]]). מארמית * זלגההשם המילהדומה בשפות שמיות אחרות - אכדית: {{אכדית|1409|ḫarûbu}}, סורית: ܚܲܪܘܼܒ݂ܵܐ (ḫarūwa), ארמית: חרובא, ערבית: خروب (ḫarōb). לערביתהשם וממנהזלג ללשונות רבות, ביניהן איטלקית (carruba), צרפתית (caroube) ואנגלית (carob).
===מידע נוסף===
#* יש טוענים שהחרוב נזכר במקרא בפסוק: {{צט/תנ"ך|וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב '''חרי יוֹנִים''' בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף |מלכים ב|ו|כה}}, שבאכדית חרי יונים = חרובים. "ראש החמור" הוא מין אחר של גידול בעל ערך, ייתכן שהוא ה[[חוביזה]]. (פרופ' מאיר בר-אילן)▼
#{{רובד|המקרא}}
* בתקופת המקרא החרובים גדלו - "[[פרא]]" (אך לא גודלו!), ונאכלו רק בשעת דחק (משה הלד, אוניברסיטת שיקגו)
▲#*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב '''חרי יוֹנִים''' בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף
* מקור השם האכדי giru הוא גרגר של חרוב, יחידת המשקל המקראית 'גרה' היא גרעין החרוב המוכר מהתקופה הרומית-ביזאנטית.
:::|מלכים|ב|ו}}
::* שרידים ארכאולוגיים בני אלפי שנים של החרוב נמצאו בסביבות א"י. (דר. יהודה פליקס)
::* חרוב - ביוונית עתיקה (κεράτια קֶרַטְ'אֲ), באכדית חרי יונים = חרובים. מקור השם האכדי giru הוא גרגר של חרוב, יחידת המשקל המקראית 'גרה' היא גרעין החרוב המוכר מהתקופה הרומית-ביזאנטית. בתקופת המקרא החרובים גדלו - "[[פרא]]" (אך לא גודלו!), ונאכלו רק בשעת דחק (משה הלד, אוניברסיטת שיקגו), "ראש החמור" הוא מין אחר של גידול בעל ערך, ייתכן שהוא ה[[חוביזה]]. (פרופ' מאיר בר-אילן)
===צירופים===
|