חנקן: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרששרש3|חנקח|ח־נ־קנ|ק}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָן}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Long Tailed shrike David Raju (cropped).jpg|חנקן חלוד־גב}}
}}
# {{רובד|ח}} [[יסוד]] [[כימיה|כימי]] גזי, סמלו בטבלה המחזורית הוא N, ומספרו האטומי 7. החנקן מרכיב חיוני בגוף בעלי החיים.
#:* "אויר הנשימה שני מיני אויר מעורבים בו: ה'''חנקןהחנקן''' והחמצן." ("הצבי", כדור הפורח באויר, 29 במאי 1886, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
# פרט ממשפחה של [[ציפור]]י־שיר שירקטנות, קטנה ממשפחת החנקנים. מקורה[[מקור]]ו מכופף והיאוהוא ניזונהניזון מ[[מזון]] חי שאותו היאהוא משפדת[[שפד|משפד]] על עצמים בולטים בשטח.
 
===גיזרון===
#* מן ח־נ־ק. {{חידוש|יחיאל מיכל פינס}} על{{שאילה|יוונית}} יסוד{{יוונית|άζωτο|azoto}}; azoteמתחילית בצרפתית{{יוונית|ἀ|-a-}} (азотלשלילה ברוסית).עם הגזהבסיס אינו{{יוונית|ζωή|zōḗ}} מקיים תהליכי[[חיים]]; בעֵרהמונח שנטבע ע"י ([[חנק#חָנַקW:אנטואן לבואזיה|חונקאנטון לבואזיה]] אש), ומכאןשכן זהו הגז באוויר ש[[אדיש]] שמולבעירה. אליעזר בן־יהודה העניק לגז את השם "אב־חנק", אך הוא לא נקלט. מן {{יוונית|άζωτο|azoto}} ביוונית, שפירושה 'חוסר־חיים'.
#* ועד הלשון העברית, מונחי כימיה, תרפ"ח (1928).
 
===תרגום===
{{תר|יסוד כימי גזי}}{{ע|3|
{{ע|4|
* אוזבקית: {{ת|אוזבקית|azot}}
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|азот}}
שורה 37:
* ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|nitơ}}
* ולשית: {{ת|ולשית|nitrogen}}
* טורקית: {{ת|טורקית|azot}}
* יפנית: {{ת|יפנית|窒素}}
* לטבית: {{ת|לטבית|slāpeklis}}
שורה 42 ⟵ 43:
* ליטאית: {{ת|ליטאית|azotas}}
* מלאית: {{ת|מלאית|നൈട്രജന്‍}}
* נורבגיתנורווגית: {{ת|נורבגיתנורווגית|nitrogen}}
* סינית: {{ת|סינית|氮}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|dušik}}
שורה 59 ⟵ 60:
* רוסית: {{ת|רוסית|азот}}
* תאית: {{ת|תאית|ไนโตรเจน}}
}}{{תר-סוף}}
* תורכית: {{ת|תורכית|azot}}
'''ציפור שיר'''
}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|shrike}}
 
===קישורים חיצוניים===
===ראו גם===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חנקן|ויקימינים=Lanius}}
 
{{שורש|חנק}}
 
[[קטגוריה:יסודות כימיים]]
[[קטגוריה:גזים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:עופות]]