עמר: הבדלים בין גרסאות בדף

* נראה שמשמעות 2 היא היסוד למילה. ושורשה מ[[ערמה#עֲרֵמָה|עֲרֵמָה]]. אך יתכן שלהיפך. ב"אגרות בר כוכבא" דורש בר כוכבא מפקודיו - "די '''יעמרן''' וישלחן למחניא, פירוש: ש'''יערמם''' (יבול של שיבולים) וישלח למחנה" . מופיע בתוספתא - {{צט/תוספתא|רבי יהודה אומר העושה כל שדהו '''עומרין''' (ומעמר) בהן (כמעמר) לגדיש|פאה|ג|ה}} {{הערת שוליים|משמעות 2 מופיעה תדיר בלשון חז"ל , ורק במקום אחד (שם) במקרא. המקובל רבי יעקב עדס הוכיח שעומר אינו במשמעות של 'מידה'. שכן אינו תואם את גדרי הדינים לחיוב העומר המדובר בפסוק זה (מצות שכחה) עפ"י החוקר יהושוע מ. גרינץ, שבטי הערבים הנודדים בסיני נוהגים לכנות: "[[ספל]] קטן לשתייה" ,בשם - "אֻעְמְר" . השוו أَغْمَار‎ 'אֲעְמר' - ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%BA%D9%85%D8%B1 غُمَر]) כלים לשתייה עבור אדם או בהמה}}.