בלס: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Brener50 (שיחה | תרומות)
Brener50 (שיחה | תרומות)
שורה 10:
 
===גיזרון===
* בהתייחס לאות ב' מתיבת "בלס" כאל מוספית הנוספת לשורשית 'לסמ', ניתן למצוא כי באכדית מופיעה תיבת לַסְמו lasmu בהוראת [[צופה]] (scout) {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 500 : lasmu}} ותיבת šāgimu בהוראת שואג, צועק . לפיכך באכדית "לסמו-שגימו" המקביל ל"בולס-שקמים" המקראימן המקרא, מילולית בהוראת '''הצופה-השואג''' שמתריע בפני סכנה,שומר {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 803 :šāgimu, s-k-m}}𐤀.
*טור סיני מצא ש-בל'''שׂ''' - שורש ארמי הוא , הנמצא בשימוש תדיר אף במחוזות העברית החדשה בצורת "בלש" , תפקידו קשור היה "ב[[בקר]]ה, גביית מס מהתנובה" השוו(ראו -[[צוער]]). עפ"י טור סיני,והרמב"ם - "{{צט/משנה|מקל הבלשין|כלים|טו|ד}}" היה מקל שבעזרתו חיפשו '''גובי-המס''' את החוב המוחבא (תבואה,למשל) שחייב פלוני לרשות . שורש ב-ל-ש בתורת - משלח יד מקראי-תלמודי , {{צט/בבלי|התימני שלא בא אמש לבית המדרש בשחרית מצאו [ר'] יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו '''בלשת''' באה לעירנו|ביצה|כא|א}} - היות ובין ארמית לעברית מתחלפות אותיות ס'-ש' כמו במילים שער - סער , כנש - כנס , לפיכך בלשת , משורש ב-ל-ס {{הערת שוליים|לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה . י"ג ב'/ג‎' (תש"ה), pp. 95}}. בליסה׳ בלשון חז״ל בהוראת פעולה של ניקוב פגי השקמה. פעולה זו, שהבוטנאי [[w:יעקב גליל|יעקב גליל]] חקר באפריקה ובקפריסין, היא תהליך שמטרתו לגרות את פגי השקמה להפריש [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%9F אתילן], שהוא הורמון הבשלה. חיתוך הפגה מביא להתפתחות מהירה בגודל ובמתיקות וללא פעולת הבליסה הפרי חסר טעם לפי הסבר אחר, הבליסה מונעת התפתחות רימות בתוך פירות השקמה {{הערת שוליים|על פעולת הבליסה, ראו: י׳ גליל, ׳השקמה בתרבות ישראלי, טבע וארץ ח(תשכ״ו), עמי 355-338}}. השורש ב־ל־ס הוא שורש יחידאי במקרא המופיע אך במילה הנ"ל שבפסוק לעיל. בערבית ובאתיופית יש מילים משורש דומה המתארות את פרי התאנה. לכן, כיום יש המפרשים את השורש כעיסוק במלאכה הקשורה לתאנים.