הבדלים בין גרסאות בדף "חשמל"

נוספו 662 בתים ,  לפני 13 שנים
(דרושים: 1) אטימולוגיה בדבר המעבר מהמשמעות המקראית לנוכחית 2) הרחבת הפעלים)
(←‏חַשְׁמַל: הרחבה)
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש=[[:קטגוריה:חשמל (שורש)|ח-שׁ-מ-ל]] (תנייני)
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
[[תמונה:Kurzschluss_12V20A.jpg|left|thumb|184px|ניצוצות חשמל]]
# צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
# <small>ארכאי</small> [[מלאך]], ישות על-טבעית שמטרתה לשרת את האל.
 
===אטימולוגיה===
# המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָּה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר-מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{תעתיק|ḫašmšnu}} (אבן כחלחלה), {{תעתיק|ešmarū}} (זהב לבן), {{תעתיק|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ-{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע-עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָּה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.
# המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, כולן בספר יחזקאל, בכולן המילה מתארת את התגלות האלהים או מלאכיו ובכולן המילה מתקשרת לאש:
* {{הדגשה|"וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ--כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ"|(יחזקאל א, ד)}}
* {{הדגשה|"וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל, כְּמַרְאֵה-אֵשׁ בֵּית-לָהּ סָבִיב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו, וּלְמָעְלָה; וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו, וּלְמַטָּה, רָאִיתִי כְּמַרְאֵה-אֵשׁ, וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב"|(יחזקאל א, כז)}}
* {{הדגשה|"וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה-אֵשׁ--מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה, אֵשׁ; וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה, כְּמַרְאֵה-זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה"|(יחזקאל ח, ב)}}
משמעותה של המילה המקראית אינה ברורה; יש שהציעו לפרשה כענבר, כסוג סגסוגת מתכות או כחלק הזוהר ביותר באש, אך אין על כך תמימות דעים.
 
===פרשנים מפרשים===
* רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש".
* מצודת דוד: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא...וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון".
* מצודת ציון: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת <small>(קהלת ג, ז)</small> ומל הוא מלשון מלה ודבור".
* תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות".
 
===משפטים לדוגמה===
* ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק '''חשמל''': ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד. (1)
* "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם '''החשמל'''; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ([http://www.benyehuda.org/barshadsky/barshadsky_044.html "מעצר וממשפט"],] [[w:ישעיהו ברשדסקי|ישעיהו ברשדסקי]]) (1)
* "ותבנית '''חשמלים''' ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות" ([http://www.benyehuda.org/sokolov/019.html "מכתבים מאיטליה,"], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]]) (2)
 
===צירופים===
* [[ברק]]
* [[חשמלאות]]
* [[חשמלי]]
* [[מגנט]]
 
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל|ויקישיתוף=Category:Electricity|שם ויקישיתוף=חשמל}}
 
[[קטגוריה:חידושי לשון]]
{{שורש|חשמל}}
 
==חִשְׁמֵל==