מדמנה

מַדְמֵנָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־מ־ן
דרך תצורה	משקל מַקְטֵלָה
נטיות

1. מקום רפש וטיט.

   • ”וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן (במי) בְּמוֹ מַדְמֵנָה“ (ישעיהו כה, פסוק י)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא במובן זה

פרשנים מפרשים

• מלבי"ם המ"ם מבנין הפעיל-הנותן תבן לעשות דומן.

צירופים

• מי מדמנה

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• דמן
• טין
• רפש

מַדְמַנָה גם מַדְמֵנָה

1. עיר מקראית

   • ”וצקלג ומדמנה“ (יהושע טו, פסוק לא)
   • ”נדדה מדמנה“ (ישעיהו י, פסוק לא)\
   • ”וַתֵּלֶד שַׁעַף אֲבִי מַדְמַנָּה אֶת שְׁוָא אֲבִי מַכְבֵּנָה וַאֲבִי גִבְעָא וּבַת כָּלֵב עַכְסָה“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק מט)

מידע נוסף

כנראה מדובר בשתי ערים שונות בישראל ובערי מואב.