שבט: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
שורה 29:
 
===מידע נוסף===
* זה מכבר הראו החוקרים, כי בלשון העברית המקראית, המונח 'שַבּט' shabṭ-t מהווה מקבילה סמנטית לתיבת 'מוּסַר', וכי (ישנה הקבלה בין 'מוסר' והפועל 'יסר'.
* המונח shabṭ-t יחד עם "מוסר" במשמעות מורחבת - הלקאה בשבט. שהיתה הנוהג הרגיל והמקובל בבתי הספר (עד להחלת המושג 'זכויות הילד'). מן הפאפירוסים מתחוור כי בטוי שגור היה במצרית קדומה : "אתה הכית על גבי, מוסרך נכנס לתוך אוזני" {{הערת שוליים|(לנסינג 2-1, 11; אנסטאזי 7, 8 IV)}}. נהוג לתאר את השתלשלות המשמעות באמצעות [[מטונימיה]] כפולה: השבט (הַמַּטֶּה) מסמל את סמכות המנהיג, והמנהיג מסמל את הקבוצה המונהגת. תהליך דומה חל במילה [[מטה#מַטֶּה|מַטֶּה]]. למשל, י. גרינץ{{הפניה|1|גרינץ}} כותב במאמר "מונחים קדומים בתורת כהנים": "כשם ש'שבט' - קיבוץ המתייחס על מוצא אחד בתוך כלל העם - בא מן השבט, השרביט, שביד ראש השבט, כך בא 'מטה' מן המטה שביד הראש [...]". חוקרת המקרא [[w:עתליה ברנר|עתליה ברנר]] {{הפניה|2|ברנר}} מקשה על הסבר זה, בטענה שאין במקרא חוליה מקשרת של תהליך זה - בה באות "שֵׁבֶט" "מַטֶּה" במשמעות המנהיג עצמו. בהמשך המאמר היא מתרצת, ומציגה מקורות בהם מופיע "שבט" בהוראת "מנהיג" {{צט/תנ"ך|לֹא יָסוּר '''שֵׁבֶט''' מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו|בראשית|מט|י}} וכן ({{צט/תנ"ך|דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד '''שִׁבְטֵי''' יִשְׂרָאֵל|בראשית|מט|טז}}). לטענתה, שלב ביניים כזה אינו נדרש עבור המילה "מַטֶּה", מהיותה נרדפת גמורה של המילה "שֵׁבֶט".
* כנראה שכוכב ה[[שביט]] הזכיר לקדמונים צורת [[שרביט]] או מקל. "נהירן לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא٠ בר מכוכבא '''דשביט'''" {{הערת שוליים|בבלי ברכות,ט}}