חזיר: הבדלים בין גרסאות בדף

 

===גיזרון===

* המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל: אכדית – {{אכדית|1665|ḫuzīru}}, ערבית – {{ערבית|خِنْزِير‎|חִנְזִיר}}, ארמית – {{ערבית|ܚܙܝܪܐ‎|חֲזִירָא}}.‎

*בדתות אשור ובבל לא היתה מערכת-טאבו כלפי החזיר כמו אצל המצרים הקדמונים-ויוצאיהם "בני ישראל-המקראיים" ,ובכתבי אוגרית ניתן להבין שהחזיר שימש כסמל הגבורה ,בקרבם . השווה גם את שם המשפחה בני הנזר , כלומר תיבת בני {{צט/תנ"ך|חֵזִיר|דברי הימים א|כד|טו}}- מופיעים במקרא כצאצאי חזיר שעלה מבבל במסגרת שיבת ציון, ולדעת רוב החוקרים במקרה זה אין חֵזיר אלא צורת משנה של חֲזִיר, לדעה זו מסייע שם העצם הפרטי המופיע בכתבי אוגרית "בן ח'נזר" , ויש לה סמך מה גם בגרסאות השיבעים לנחמיה בתצורת אַזִיר Αζηρ , את שינוי הניקוד מחֵזיר לחַזיר הסבירו חוקרים רבים כפרי רצונם של הראשונים להרחיק מאיש מישראל הקרוי על שם של בעל חיים טמא . אם יש אמת בסברה זו כבר נעשה השינוי בימי בית שני כעדותן של רוב הגרסאות של השבעים . אף יש לתת את הדעת לטקסט אוגריתי אחר שבו נזכר המושג חיזר כסוג של בעלי מלאכה. {{הערת שוליים|עורך/כים: בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג : חבב - יתת ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965עמוד: 95-89}}.