חזיר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
שורה 19:
===גיזרון===
* המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל: אכדית – {{אכדית|1665|ḫuzīru}}, ערבית – {{ערבית|خِنْزِير‎|חִנְזִיר}}, ארמית – {{ערבית|ܚܙܝܪܐ‎|חֲזִירָא}}.‎
*בדתות אשור ובבל לא היתה מערכת-טאבו כלפי החזיר כמו אצל המצרים הקדמונים-ויוצאיהם "בני ישראל-המקראיים" ,ובכתבי אוגרית ניתן להבין שהחזיר שימש כסמל הגבורה ,בקרבם . השווה גם את שם המשפחה בני הנזר , כלומר תיבת בני {{צט/תנ"ך|חֵזִיר|דברי הימים א|כד|טו}}- מופיעים במקרא כנצריםכצאצאי לעוליחזיר בבלשעלה מבבל במסגרת שיבת ציון, ולדעת רוב החוקרים במקרה זה אין חֵזיר אלא צורת משנה של חֲזִיר, לדעה זו מסייע שם העצם הפרטי המופיע בכתבי אוגרית "בן ח'נזר" , ויש לה סמך מה גם בגרסאות השיבעים לנחמיה בתצורת אַזִיר Αζηρ , את שינוי הניקוד מחֵזיר לחַזיר הסבירו חוקרים רבים כפרי רצונם של הראשונים להרחיק מאיש מישראל הקרוי על שם של בעל חיים טמא . אם יש אמת בסברה זו כבר נעשה השינוי בימי בית שני כעדותן של רוב הגרסאות של השבעים . אף יש לתת את הרעת לטכסט אוגריתי חדש שבו נזכר המושג חיזר כסוג של בעלי מלאכה. {{הערת שוליים|עורך/כים: בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג : חבב - יתת ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965עמוד: 95-89}}.
* בכתב יד לנינגרד (מדנחאי) חׂזיר או חֻזיר . במגילת ישעיה א' נשנה פעמיים הכתיב חוזיר ; ובארמית הנוצרית של ארץ ישראל באה צורת רבים חוזְרן . במקרא מופיע פעם אחת - {{צט/תנ"ך|חֲזִיר מִיָּעַר|תהלים|פ|יד}} כסמל האויב המחריב את הארץ והוא המכונה במשנה בשם "חזיר הבר" להבדילו מחזיר הבית המוזכר במקרא שש פעמים בלא כינוי לוואי,ובלשון המשנה הוא מכונה בשם {{צט/משנה|חזיר של יישוב|חולין|ט|ב}}. על הסכנה הנשקפת לחיי בני אדם מחזיר הבר רומז נוסח השבעים המפרש {{צט/תנ"ך|כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה|שמואל ב|יז|ח}} - "כחזירה זועפת במישור" {{הערת שוליים|ראה שם}}.