חזיר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
שורה 19:
===גיזרון===
* המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל: אכדית – {{אכדית|1665|ḫuzīru}}, ערבית – {{ערבית|خِنْزِير‎|חִנְזִיר}}, ארמית – {{ערבית|ܚܙܝܪܐ‎|חֲזִירָא}}.‎
*בדתות אשור ובבל לא היתה מערכת-טאבו כלפי החזיר כמו אצל המצרים הקדמונים-ויוצאיהם "בני ישראל-המקראיים" ,ובכתבי אוגרית ניתן להבין שהחזיר שימש כסמל הגבורה ,בקרבם . השווה גם את שם המשפחה בני הנזר , כלומר תיבת בני {{צט/תנ"ך|חֵזִיר|דברי הימים א|כד|טו}}-תיבה המופיעהזו מופיעה גם בכתבי אוגרית, ולדעת רוב החוקרים במקרה זה אין חֵזיר אלא צורת משנה של חֲזִיר, לדעה זו מסייע שם העצם הפרטי המופיע בכתבי אוגרית "בן ח'נזר" , ויש לה סמך מה גם בגרסאות השיבעים לנחמיה בתצורת אַזִיר Αζηρ , את שינוי הניקוד מחזיר לחזיר הסבירו חוקרים רבים כפרי רצונם של הראשונים להרחיק מאיש מישראל הקרוי על שם של בעל חיים טמא . אם יש אמת בסברה זו כבר נעשה השינוי בימי בית שני כעדותן של רוב הגרסאות של השבעים . אף יש לתת את הרעת לטכסט אוגריתי חדש שבו נזכר המושג חיזר כסוג של בעלי מלאכה. {{הערת שוליים|עורך/כים: בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג : חבב - יתת ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965עמוד: 95-89}}.
* בכתב יד לנינגרד (מדנחאי) חׂזיר או חֻזיר . במגילת ישעיה א' נשנה פעמיים הכתיב חוזיר ; ובארמית הנוצרית של ארץ ישראל באה צורת רבים חוזְרן . במקרא מופיע פעם אחת - {{צט/תנ"ך|חֲזִיר מִיָּעַר|תהלים|פ|יד}} כסמל האויב המחריב את הארץ והוא המכונה במשנה בשם "חזיר הבר" להבדילו מחזיר הבית המוזכר במקרא שש פעמים בלא כינוי לוואי,ובלשון המשנה הוא מכונה בשם {{צט/משנה|חזיר של יישוב|חולין|ט|ב}}. על הסכנה הנשקפת לחיי בני אדם מחזיר הבר רומז נוסח השבעים המפרש {{צט/תנ"ך|כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה|שמואל ב|יז|ח}} - "כחזירה זועפת במישור" {{הערת שוליים|ראה שם}}.