חזיר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות) |
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 19:
===גיזרון===
* המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל: אכדית – {{אכדית|1665|ḫuzīru}}, ערבית – {{ערבית|خِنْزِير|חִנְזִיר}}, ארמית – {{ערבית|ܚܙܝܪܐ|חֲזִירָא}}.
*בדתות אשור ובבל לא היתה מערכת-טאבו כנגד החזיר ובכתבי אוגרית ניתן להבין שהחזיר היה סמל הגבורה אצלם . והשווה גם את שם המשפחה בני הנזר , כלומר בני {{צט/תנ"ך|חֵזִיר|דברי הימים א|כד|טו}}
* בכתב יד לנינגרד (מדנחאי) חׂזיר או חֻזיר . במגילת ישעיה א' נשנה פעמיים הכתיב חוזיר ; ובארמית הנוצרית של ארץ ישראל באה צורת רבים חוזְרן . במקרא מופיע פעם אחת - {{צט/תנ"ך|חֲזִיר מִיָּעַר|תהלים|פ|יד}} כסמל האויב המחריב את הארץ והוא המכונה במשנה בשם "חזיר הבר" להבדילו מחזיר הבית המוזכר במקרא שש פעמים בלא כינוי לוואי,ובלשון המשנה הוא מכונה בשם {{צט/משנה|חזיר של יישוב|חולין|ט|ב}}. על הסכנה הנשקפת לחיי בני אדם מחזיר הבר רומז נוסח השבעים המפרש {{צט/תנ"ך|כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה|שמואל ב|יז|ח}} - "כחזירה זועפת במישור" {{הערת שוליים|
▲* בכתב יד לנינגרד (מדנחאי) חׂזיר או חֻזיר . במגילת ישעיה א' נשנה פעמיים הכתיב חוזיר ; ובארמית הנוצרית של ארץ ישראל באה צורת רבים חוזְרן . במקרא מופיע פעם אחת - {{צט/תנ"ך|חֲזִיר מִיָּעַר|תהלים|פ|יד}} כסמל האויב המחריב את הארץ והוא המכונה במשנה בשם "חזיר הבר" להבדילו מחזיר הבית המוזכר במקרא שש פעמים בלא כינוי לוואי,ובלשון המשנה הוא מכונה בשם {{צט/משנה|חזיר של יישוב|חולין|ט|ב}}. על הסכנה הנשקפת לחיי בני אדם מחזיר הבר רומז נוסח השבעים המפרש {{צט/תנ"ך|כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה|שמואל ב|יז|ח}} - "כחזירה זועפת במישור" {{הערת שוליים|עורך/כים: בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג : חבב - יתת ירושלים מוסד ביאליק תשכ"ה - 1965עמוד: 89}}.
===צירופים===
| |||