מספוא: הבדלים בין גרסאות בדף

* מן אוגריתית נמצא הפועל ספא בהוראת אכל (יספא-אכול) (ספאֻ-יאכל). סְפי, בלשון ארמית תלמודית בהוראת, האכיל את הבהמה,תינוק, או כל אדם . גם בפסוקים שלהלן יכולות להתפרש תיבות "נספה" ,"תספה" וכיו"ב-בהוראת תבַּלע, '''תאֲכֵל''' . {{צט/תנ"ך|רָב '''אֹכֶל''' נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ '''נִסְפֶּה''' בְּלֹא מִשְׁפָּט|משלי|יג|כא}} . {{צט/תנ"ך|הַאַף '''תִּסְפֶּה''' צַדִּיק עִם רָשָׁע|בראשית|יח|כג}} {{צט/תנ"ך|וְגַם אֶת הַזָּקָן '''תִּסְפֶּה'''|ישעיהו|ז|כ}}. {{צט/תנ"ך|מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי '''לִסְפּוֹתָהּ'''|תהלים|מ|טו}} , וכיו"ב .▼

* הפועל "ספי" גם בהוראת אנוכיות רעבתנית המופיעה אפילו אצל חיה "תמימה" ככבשה {{צט/תנ"ך|לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה|דברים|כט|יח}} גם כאן על פי אותו שדה סמנטי המבואר לעיל, המשל מדבר על טבע החיה (במקרה הזה כבשה) שכבר רוותה מן המים שהוצעו לה אך בסְפייתה חומסת היא את חלקה של הצמאה {{הערת שוליים|נפתלי הרץ (החל משנת תש"ט,ללא שם המשפחה הגלותי "טוֹרְטְשִינֶר") טור-סיני , לשונאנו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה ט"ז‎ . ג'/ד‎' (תש"ט)}}.▼