שעיר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 8:
|דרך תצורה={{משקל|קָטִיל}}
|נטיות=נ' שְׂעִירָה ר' שְׂעִירִים נ"ר שְׂעִירוֹת
}}
}}{{תמונה|Androgenic hair.JPG|איור של גבר ואישה שעירים}}
# {{רובד|לשון המקרא}} ש[[גוף|גופו]], או [[איבר]] מאברי־גופו למעט הראש, [[כסה|מכוסה]] ב[[שער#שֵׂעָר|שיער]] לרוב.
המילה מופיעה פעמיים במקרא#:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ '''שָׂעִר''' וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק|בראשית|כז|יא}}, וכן {{צט/תנ"ך|וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו '''שְׂעִרֹת''' וַיְבָרֲכֵהוּ|בראשית|כז|כג}}
#:* {{צט/תנ"ך|וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו '''שְׂעִרֹת''' וַיְבָרֲכֵהוּ|בראשית|כז|כג}}
#:* {{צטבי|אִישׁ '''שָׂעִיר''' אֶחָד כֻּלּוֹ כָּאַדָּרֶת, / קָדְקֹד שֵׂעָר לוֹ לִצְנִיף תִּפְאָרֶת|yalag/yalag_149.html|אִישׁ '''שָׂעִיר''' וְאִישׁ חָלָק|יהודה לייב גורדון}}
#:* {{צטבי|היא מביטה אל ראשו '''השעיר''' והפּרוּע של הצייר ועיניה מלאות ומזהירות בעצבת ובחדווה גם יחד.|gnessin/talent.html|טאלנט|צ'כוב|מתרגם=א"נ גנסין}}
 
 
 
===גיזרון===
* מן [[שער#שְׂעָר|שְׂעָר]].
המילה מופיעה פעמיים במקרא: {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ '''שָׂעִר''' וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק|בראשית|כז|יא}}, וכן {{צט/תנ"ך|וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו '''שְׂעִרֹת''' וַיְבָרֲכֵהוּ|בראשית|כז|כג}}
 
===מילים נרדפות===
שורה 39 ⟵ 40:
{{מיזמים||ויקישיתוף=Category:Body hair}}
 
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]
[[קטגוריה:שיער]]
 
שורה 56:
# [[תיש]], [[זכר]] [[צעיר]] ממשפחת ה[[בהמה דקה|בהמה הדקה]]
#:* {{צט/תנ"ך|וְיָצָא אֶל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי-יהוה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם '''הַשָּׂעִיר''' וְנָתַן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב|ויקרא|טז|יח}}
#:* {{צט/תנ"ך|'''שְׂעִיר'''-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת|במדבר|ז|טז}}
#:* {{צט/תנ"ך|'''שְׂעִיר'''-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת|במדבר|ז|טז}}<ref>וכן פסוקים [[s:קטגוריה:במדבר ז כב|כב]], [[s:קטגוריה:במדבר ז כח|כח]], [[s:קטגוריה:במדבר ז לד|לד]], [[s:קטגוריה:במדבר ז מ|מ]], [[s:קטגוריה:במדבר ז מו|מו]], [[s:קטגוריה:במדבר ז נב|נב]], [[s:קטגוריה:במדבר ז נח|נח]], [[s:קטגוריה:במדבר ז סד|סד]], [[s:קטגוריה:במדבר ז ע|ע]], [[s:קטגוריה:במדבר ז עו|עו]], [[s:קטגוריה:במדבר ז פב|פב]].</ref>
#:* {{צט/תנ"ך|וְהַצָּפִיר '''הַשָּׁעִיר''' מֶלֶךְ יָוָן וְהַקֶּרֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין-עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן|דניאל|ח|כא}}
# מין [[עוף]] [[דורס לילה]],; השייךבלשון לסוגמנדלי Otusמו"ס "עוף אזני הגמד".
#:* {{צט/תנ"ך|וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה '''וּשְׂעִירִים''' יְרַקְּדוּ-שָׁם|ישעיהו|יג|כא}}
#:* {{צט/תנ"ך|וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים '''וְשָׂעִיר''' עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ|ישעיהו|לד|יד}}.
 
===גיזרוןמידע נוסף===
* # בקרב המסורות המרבות לתת סימנים ל"רֶשע", "שעיר" הוא [[שד]], המזוהה עם פולחן קדום של אליטות עממיות שמחוץ למוסד ה[[כהונה]] הישראלית המתהווה, דאז.{{מקור}}
*המילה מקראית, ומופיעה אך ורק בהקשר (1). עם זאת, קיימים שני פסוקים בספר ישעיה: {{צט/תנ"ך|וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה '''וּשְׂעִירִים''' יְרַקְּדוּ-שָׁם|ישעיהו|יג|כא}}, וכן {{צט/תנ"ך|וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים '''וְשָׂעִיר''' עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ|ישעיהו|לד|יד}}. מכיוון שפסוקים אלו מציינים את דורסי הלילה [[אח#אֹחַ|אוח]], [[לילית]] ו[[בת יענה]], פורש השעיר במקרה זה כדורס לילה גם כן.
:2. מנדלי מו"ס הציע את השם "ינשוף-אזני הגמד".
 
===צירופים===
שורה 84 ⟵ 85:
[[קטגוריה:עופות]]
[[קטגוריה:דורסים]]
 
{{-}}
 
==שֵׂעִיר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שעיר
|הגייה=se''''ir'''
|חלק דיבר=שם עצםשם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ע|ר}}
שורה 99 ⟵ 102:
#:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם '''בְּשֵׂעִיר''' עַד-חָרְמָה|דברים|א|מד}}
#:* {{צט/תנ"ך|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֲמֹר מוֹאָב '''וְשֵׂעִיר''' הִנֵּה כְּכָל-הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה|יחזקאל|כה|ח}}
# בקרב המסורות המרבות לתת סימנים ל"רֶשע", "שעיר" הוא [[שד]],המזוהה עם פולחן קדום של אליטות עממיות שמחוץ למוסד ה[[כהונה]] הישראלית המתהווה, דאז.
#:* {{צט/תנ"ך|וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַ'''שְּׂעִירִם''' אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶםואהבת לרעך כמוך|ויקרא|יז|ז}}
 
===גזרון===
* מן המקרא.
* שעיר היתה יישות רוחנית לה סגדו קדמוני המצרים בעיר מנד-עז ("mendes") ושמגולם בבע"ח ממשפחת ה[[ראם]] או שעיר עיזים. אבות היהודאים ואחריהם הנצרות הקדומה, בנסיונם להדיח את תופעת האלילות ,להחליף אלילים אלה, ולשווק את דתם/משיחם כתחליף, נהגו לתאר אלילים אלה כמקור כל רע ובצורה שתדחה את ה[[המון]] מן ה[[נהייה]] אחריהם {{הערת שוליים|1=Charles Taylor - 1814 ,Scripture illustrated by means of natural Science}}.
*2-תיתכן קרבה לשונית עם המילה במצרית עתיקה - שׂאִר saı͗r ומהותה: רע,רשע{{הערת שוליים|1="An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 635}}
 
===מילים נרדפות===
*[[אדום]]
 
===סמוכין===
 
[[קטגוריה:עמים בתנ"ך]]