עקר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 6:
}}
# הוציא מהאדמה צמח עם [[שרש#שֹׁרֶשׁ|שורשו]].
#:*{{צט/משנה|תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ; אִם נִכֵּשׁ אוֹ כִסַּח, אוֹמְרִים לוֹ, '''עֲקר''' אֶת הַכֹּל חוּץ מִמִּין אֶחָד.|כלאים|ב|ה}}
#:*{{צט/משנה|הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת, שׁוֹגֵג, יְקַיֵּם; מֵזִיד, '''יַעֲקֹר'''; וּבַשְּׁבִיעִית, בֵּין שׁוֹגֵג, בֵּין מֵזִיד, '''יַעֲקֹר'''.|תרומות|ב|ג}}
#:*{{צט/משנה|'''הָעוֹקֵר''' לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ לְזֶרַע, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּרְנָן.|מעשרות|ה|ב}}
# הפריד בכוח עצם המחובר בחזקה או באופן [[אורגני]] למקומו.
#:*{{צט/משנה|הֲרֵינִי כְּשִׁמְשׁוֹן, כְּבֶן מָנוֹחַ, כְּבַעַל דְּלִילָה, כְּמִי '''שֶׁעָקַר''' דַּלְתוֹת עַזָּה, כְּמִי שֶׁנִּקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, הֲרֵי זֶה נְזִיר שִׁמְשׁוֹן.|נזיר|א|ב}}
#:* ה[[פורע]]ים '''עקרו''' את הדלת מציריה.
#:* רופאת השיניים נאלצה '''לעקור''' שתיים משיניו הטוחנות של המטופל.
# עבר לגור במקום אחר.
שורה 13 ⟵ 16:
# אילץ אדם לעזוב את מקום מגוריו.
# טיפל בבעיה מהיסוד ("השורש"), סילק לצמיתות.
#:*{{צט/משנה|הָרוֹאֶה [...] מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ '''שֶׁעָקַר''' עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ.|ברכות|ט|א}}
# בהלכה, נטל חפץ ממקומו לפני הוצאתו מרשות לרשות בשבת.
 
שורה 42 ⟵ 46:
|נטיות=
}}
 
# מי שאינו יכול ללדת.
#:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ '''עֲקָרָה''' וְלֹא יָלָדָה.|שופטים|יג|ב}}
#:* {{צט/תנ"ך|בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ '''עָקָר''' וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ|דברים|ז|יד}}
# דבר שאין בו תועלת.
#:* זהו ויכוח '''עקר'''.
#:{{משפט מדגים}}
#:* זהו ויכוח '''עקר'''
===גיזרון===
*מן המקרא
שורה 59 ⟵ 61:
* [[סריס]]
* [[סרק#סְרָק|סְרק]]
===ניגודים===
*[[פורה]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|barren|futile}}
===ראו גם===
* [[עקרהאילונית]]
* [[איילונית]]
* [[שירש]]
 
שורה 76 ⟵ 81:
{{תמונה|Chambers 1908 Rope.png|חלקי החבל: סיבים, חוטים, עיקרים}}
# [[שורש]] צמח. יסוד של בנין.
#:* {{צט/משנה|רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָּדוֹק אוֹמֵר, אַף מַשְׁקֶה הוּא אֶת הַנּוֹף בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא אֶת '''הָעִקָּר'''.|שביעית|ב|ד}}
#:* {{צט/משנה|המבריך שלשה גפנים ועיקריהם נראים|כלאים|ז|ב}}
#:* {{צט/משנה|שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, '''עִקָּרָן''' מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין, טָהוֹר; '''עִקָּרָן''' מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, טָמֵא.|נגעים|ד|ד}}
#:* {{צט/משנה|שהמעמיד בשרף העלים, בשרף ה'''עיקרים''' מותר. בשרף הפגים אסור|ערלה|א|ז}}
#:* {{צט/משנה|שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כדי לכוף ראשן ל'''עיקרן'''|נדה|ו|יב}}
#:* אני משנן כל בוקר את שלשה עשר '''עיקרי''' האמונה שסידר הרמב"ם
# התחלת קיומו של דבר.
#:* {{צט/בבלי|בעל מום מ'''עיקרו'''|בכורות|לג|ב}}
# ה[[חשוב#חָשׁוּב|חשוב]] מכל השאר. מהות הדבר.
#:* {{צט/משנה|כלזֶה שהואהַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא '''עיקרעִקָּר''' ועימווְעִמּוֹ טפילהטְפֵלָה, מברךמְבָרֵךְ עלעַל ה'''עיקרהָעִקָּר''' ופוטרוּפוֹטֵר אתאֶת הטפילההַטְּפֵלָה|ברכות|ו|ז}}
#:*{{צט/משנה|כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַשַּׁבָּת. כָּל הַשּׁוֹכֵחַ '''עִקַּר''' שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת.|שבת|ז|א}}
#:* {{צט/רבה|חזקיה עיקר מלכותו י"ד שנה ומה שהוסיף לו הקדוש ברוך הוא יותר מן העיקר..שתוספתו של הקדוש ברוך הוא יתירה על '''העיקר''' לפיכך ברכן בלשון תוספת|דברים|א|יג}}
#:* אני משנן כל בוקר את שלשה עשר '''עיקרי''' האמונה שסידר הרמב"ם.
# {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה|1}} כמה חוטי־חבל שזורים יחד; גדיל.
שורה 91 ⟵ 96:
 
===גיזרון===
{{מספור|1}}# לשון חז"ל. במקרא בארמית {{צט/תנ"ך|ברםבְּרַם עקר'''עִקַּר''' שרשהישָׁרְשׁוֹהִי בארעאבְּאַרְעָא שבוקושְׁבֻקוּ...|דניאל|ד|ככיב}}
{{מספור|2}}# השוו עם המילה הארמית '''מעיקרא'''. משמעותה הרווחת '''מראש''' מ[[התחלה]], אך משמעותה המילולית משורשו של הדבר.
{{מספור|3}}# מובאות נוספות בשני שוות למובן זה כמו ל1. לדוגמה: עיקרי האמונה.
 
===צירופים===
*[[טעם כעקר|טעם כעיקר]]
*[[כלל ועקר|כלל ועיקר]]
*[[כל עקר|כל עיקר]]
*[[טעם כעקר|טעם כעיקר]]
*[[שמן עקרין|שמן עיקרין]]
*[[קמיע של עקרין|קמיע של עיקרין]]
*[[כפר בעיקר]]
*[[לא המדרש עקר אלא המעשה|לא המדרש עיקר אלא המעשה]]
*[[קמיעקמע של עקרין|קמיע של עיקרין]]
*[[שמן עקרין|שמן עיקרין]]
 
===נגזרות===
שורה 135 ⟵ 141:
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי '''וַיְעַקֵּר''' דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב|שמואל ב|ח|ד}}
# {{רובד|חז"ל}} {{משלב|הלכה}} [[שחט]] תוך כדי משיכת ה[[קנה]] או ה[[ושט]] ממקומם.
#:*{{צט/משנה|הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ, הַנּוֹחֵר, '''וְהַמְּעַקֵּר''' מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל; וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.|בבא קמא|ז|ה}}
#:* {{צט/תוספתא|השוחט ונתנבלה בידו הנוחר ו'''מעקר''' ושחיטת נכרי פטור מלכסות|חולין|ו|ד}}
# {{רובד|ח}} פגע בגופו של בעל חיים ומנע ממנו את היכולת להתרבות
#:*
שורה 141 ⟵ 147:
#:* {{
===גיזרון===
* 1.# המילה מופיעה ארבע פעמים במקרא. רק בהקשר לבעלי חיים. על פי פרשנת חז"ל בפסוק בשמואל ב הנ"ל חתך את פרסותיהם -תחתית עיקָר ושורש.
* 2# צורה מחודשת לעָקַר.
* 3.# על פי המקראית עָקָר
* 4.# {{להשלים}}
===צירופים===
* [[צירוף מילים]]
שורה 158 ⟵ 164:
 
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wordneuter}}
 
===ראו גם===