אליצור יחיא

הפועל סמך במקרא משמעו להשעין להשען ולתמוך. '''וגם'''- לקרב עד כדי מגע. '''בחז"ל''' משמעו לקרב ומכאן סמוך קרוב. גם במובן של זמן. במקרא לסמוך זה גם להאציל סמכות. עקב הנוהג לסמוך את הידיים (וכל הגוף) על ראש המתמנה. ומכאן בעברית החדשה הצורות להסמיך. הסמכה. ו'''גם''' סמכות. סמכותי. קל להבין איך קבלו המסמכים את שמם, לעומת זאת התואר סמיך כנראה משורש בארמית "סומכיה" שמשמעו עובי (יותר סביר מההבנה שקירוב החלק/קי/ים זה לזה יצר את המילה)