מריא: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
יש אומרים שקשור לשורש [[המראה]]- עילוי והשבחה (אבן עזרא איוב לט) וגם המראה בלשון חז"ל סוג של הלעטה.
===מידע נוסף===
שתי המשמעויות ל'''מריא''' נתונות למחלוקת פרשנית, (בעלת משמעות הלכתית־מחקרית כבדת משקל) בביאור המילה. דעה אחת: שור מפוטם, (תרגום, ופטים) דעה שניה מין בקר בר.<ref>בערוך השלם תרגם "מריא"- "בובלו" (היינו "בופלו") גם לשור הבר (ערך שר השמיני), וגם למריא (ערך מריא הראשון). ובתוספות (זבחים קיג, ב ד"ה אורזילא) נקטו כדברי רבינו שהוא בהמה וחלבו אסור. ועיין בכפתור ופרח (פרק נח) שהביא מחלוקת רס"ג ורב האי בדין ה"ג'מוס" (והוא ה"בופלו" בלשון ערב) שלרס"ג דינו כבהמה, כשר לקרבן וחלבו אסור, והוא ה"מריא" שבמקרא, ואילו רב האי סובר שהוא שור הבר וחלבו מותר, ו"מריא" פירושו שור שמן (וכן הוא בתרגום - "פטים" למריא המוזכר בפסוקים, ומחלוקת זו בפירוש ה"מריא" הביא גם הרד"ק בפירושו לישעיהו יא, ז). וע"ע באגור (סי' אלף צט) שהביא בשם רבנו חננאל שיש ספק האם "בופלו" מין חיה או בהמה, וצריך כיסוי לדמו אך חלבו אסור, אולם בהגהת האגור בשם הריא"ז כתב שהוא ה"מריא" ואין לספקו בחיה (ונראה שמקורו בריא"ז פרק ג הלכה ה, יט). ובשו"ע (יו"ד כח, ד) הביא ב' הדעות, ועי"ש מ"ש בביאור הגר"א. וע"ע בתשובת הרדב"ז (ח"ו סי' ב"א צח). </ref>
 
===ראו גם===