חלוני: הבדלים בין גרסאות בדף

*המילה חִלּוֹנַי נגזרה משם העצם [[חל#חֹל|חֹל]] בסיומת התואר ־וֹנַי. מניחים שהצורה חִלּוֹנַי התהוותה כתוצאה מדיסימילציה מהצורה המקורית *חֻלּוֹנַי, והשווּ [[חיצון|חִיצוֹן]] מן *חוּצוֹן ([[חוץ|חוּץ]] + [[ון|־וֹן]]). על אף שהמילה איננה מתועדת בלשון התנאים, בן-ציון גרוס<ref>בן-ציון גרוס, '''המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים''', ירושלים, תשנ"ד, עמ' 164</ref> מעריך שהיא נוצרה עוד בתקופה שהעברית והארמית היו שתיהן מדוברות בפי יהודי ארץ ישראל, ושהיא משקפת "יצירה ארמית־עברית", כלשונו. לדבריו, הן תנועת החולם שבסיומת (בארמית היינו מצפים לקמץ), הן בידול התנועות שבא בעקבותיה אופייניים יותר ללשון חז"ל, ונראה שגם הבסיס חֹל שממנו נגזרה המילה הוא עברי.▼

*בעברית החדשה החליפה המילה את הסיומת הארמית ־וֹנַי במקבילתה העברית [[־וני|־וֹנִי]], וכך קיבלה צורה עברית אופיינית יותר: חִלּוֹנִי. בצורתה זו החלה המילה לשמש במשמעות המודרנית של "שאיננו קשור לדת". לצדה של חִלּוֹנִי התקיימה במשך תקופה מסוימת גם צורת המשנה חֻלּוֹנִי, שנוצרה בעברית החדשה. [[w:יוסף קלוזנר|יוסף קלוזנר]] הטיף לדבוק בניקוד זה, התואם את נטיית השם חֹל (לדוגמה: חֻלִּין), וראה בצורה חִלּוֹנִי שיבוש.<ref>[[W:יוסף קלוזנר|יוסף קלוזנר]], '''העברית החדשה ובעיותיה''', תל אביב, 1957, עמ' 191.</ref> אחרים ציינו שבידול התנועות שהתרחש במילה הארמית רגיל בעברית, וטענו שדווקא הצורה חֻלּוֹנִי זרה לרוח השפה.<ref>ראו למשל: [[w:יחזקאל קוטשר|יחזקאל קוטשר]], '''מלים ותולדותיהן''', ירושלים, תשכ"ה, עמ' 100.</ref>. הצורה חֻלּוֹנִי נעלמה בסופו של דבר.▼