|
# [[נוזל]] [[צמיג]] [[מתוק]] אשר מייצרות ה[[דבורה|דבורים]] מ[[צוף]] [[פרח]]ים להאכלת צאצאיהם, והוא בעיקרו [[סכר#סֻכָּר|סוכר]] ענבים, סוכר פירות וכעשרים אחוזים מים.
#:* ב[[ראש השנה]] נהוג לאכול [[תפוח]] ב'''דבש'''.
#:* "{{צטבי|וּמוֹדַע הָאַלְמָנָה טָמַן אֶת־כַּדֵּי הַ'''דְּבַשׁ''' בְּאוֹצָרוֹ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת וַיִּשְׁכָּחֵן" ([http://benyehuda.org/|bialik/veyehi_hayom_hanaar_david.html "|הנער דוד"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]])}}
#:* {{צט/תנ"ך|אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּ'''דְבָשׁ'''"|דברים |ח |ח}}
#:*{{צט/משנה|זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה בָּא בְּכַדּוֹ שֶׁל '''דְּבַשׁ''', נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל '''דְּבַשׁ''', וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת '''הַדְּבַשׁ''' לְתוֹכוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ.|בבא קמא|י|ד}}
#:* {{הדגשה|"זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של '''דבש''' ושפך זה את יינו והציל את ה'''דבש''' לתוכו"|(משנה, מסכת בבא קמא, פרק י', משנה ד')}}
# כינוי ל[[נוזל]] [[מתוק]] ומרוכז המופק ממיני [[פירות]] שונים, כגון [[תמר]]ים, [[בננה|בננות]] ו[[ענב]]ים.
#:*{{צט/משנה|אֵין עוֹשִׂין תְּמָרִים '''דְּבַשׁ''', וְלֹא תַפּוּחִים יַיִן, וְלֹא סִתְוָנִיּוֹת חֹמֶץ, וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת אֵין מְשַׁנִין אוֹתָם מִבְּרִיָּתָן בַּתְּרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֶלָּא זֵיתִים וַעֲנָבִים בִּלְבָד.|תרומות|יא|ג}}
#:* {{צט/בבלי|'''דבש''' תמרים ויין תפוחים וחומץ סיתווניות ושאר מיני פירות של תרומה|חולין|קכ|ב}} ▼
#:* {{הדגשה|"תחילה אף רבי יושוע מודה ותנינן '''דבש''' תמרים"|(תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק י"א, הלכה ב')}} ▼
===גיזרון===
# מקבילות בשפות השמיות: ארמית דֻּבְשָׁא, ערבית {{יוניקודערבית|دِبْس|מוגדלדִּבְּס}} (דִּבְּס), אכדית dišpu ועוד.
===מובאות נוספות===
====1====
* "{{צטבי|דְּבָרִים אַָרְבוּ תוֹכָם דְּבוֹרִים / וְתוֹךְ יַעְרַת '''דְּבַשׁ''' קוֹצִים כְּסוּחִים" ([http://benyehuda.org/|rihal/Rihal1_1.html "|מכבל ערב|ריה"], [[w:יהודה הלוי|רבי יהודה הלוי]])ל}}
* "{{צטבי|עֲבֵרָה מִ'''דְּבַשׁ''' תִּמְתַּק בְּרֹאשָׁהּ / וְסוֹפָהּ רוֹשׁ וּמַכְאוֹב לֵב אֲסוּפִים / וּמַעְשֵׂה הַצְּדָקָה מַר בְּרֹאשׁוֹ / וְאַחְרִיתוֹ '''דְּבַשׁ''' מָתוֹק וְצוּפִים" ([http://benyehuda.org/|hanagid/ben_kohelet_0302.html "|עברה מדבש"], [[w:שמואל הנגיד|רבי שמואל הנגיד]])}}
* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה מָּתוֹק מִ'''דְּבַשׁ''' וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי|שופטים |יד |יח}}
* {{צט/תנ"ך|רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט '''דְּבַשׁ''' הַזֶּה|שמואל א |יד |כט}}
* {{הדגשה|"שבעה משקין הן הטל והמים היין והשמן והדם והחלב ו'''דבש''' דבורים '''דבש''' צרעים טהור ומותר באכילה"|(משנה, מסכת מכשירין, פרק ו', משנה ד')}}
*{{צט/משנה|שִׁבְעָה מַשְׁקִין הֵן – הַטַּל, וְהַמַּיִם, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהַדָּם, וְהֶחָלָב, '''וּדְבַשׁ''' דְּבוֹרִים; '''דְּבַשׁ''' צְרָעִים טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה|מכשירין|ו|ד}}
* {{הדגשהצט/בבלי|"דתנן: חלות '''דבש''' שריסקן בערב שבת ויצאו מעצמן – אסור, ורבי אלעזר מתיר"|(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד |יט|ב')}}
* {{הדגשהצט/בבלי|"אם כן מה תלמוד לומר לחם עני – פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ו'''דבש'''"|(תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ו, עמוד |לו|א')}}
▲* {{הדגשה|"תחילה אף רבי יושוע מודה ותנינן '''דבש''' תמרים"|(תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק י"א, הלכה ב')}}
* {{הדגשה|"שנים במדבר ביד זה חבית מים וביד זה חבית '''דבש''' נסדק חבית מים תניי בית דין הוא שישפוך זה '''דבשו''' ויציל את מימיו שהמים מחייה במדבר ולא ה'''דבש'''"|(תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, פרק י', הלכה ד')}}
* {{הדגשה|"שלשה שמות נקרא המן לחם '''דבש''' שמן לחם לנערים שמן לקטנים '''דבש''' לזקנים" |([[w:ילקוט שמעוני|ילקוט שמעוני]], פרשת בשלח, רמז רנ"ה)}}
▲* {{צט/בבלי|'''דבש''' תמרים ויין תפוחים וחומץ סיתווניות ושאר מיני פירות של תרומה|חולין|קכ|ב}}
===צירופים===
| 