שיחה:שמים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pashute (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "מקור המילה במשמעות גבוה, ולא קשורה במים, היא השערה. לדבריה של משתמשת דליה ב"קול העברית כול..."
 
Pashute (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
וההסתמכות על הביטוי התלמודי שמי קורה, או הביטוי בקוהלת שמי שמיים, אינה מעלה ואינה מורידה בעניין זה שכן זה עלול להיות שימוש משני ובהשאלה מן המונח המקורי שמים, הנמצאים במקום גבוה ומחוץ להישג יד (לא בשמים היא, אומר המקרא בספר דברים).
 
ישנה הסתברות לא פחותה לכך ששמים הם מקום המים ואולי גם הלחם של שתי המלים שָׁם-מים, כפי ההסבר המקראי לתולדות המילה בפרשיית הבריאה שבפתיחת ספר בראשית, וכפי שהבינו חכמי התלמוד הבבלי במסכת חגיגה. פירוש זה מסתבר שכן בעת העתיקה האמינו שהשמים עשוייםהם ים עליון, עשוי מים, עם כיסויתחתית דקדקה ושקוףושקופה (רקיעהרקיע) העוצרהעוצרת בעדםבעד מלהגיעמלהציף את האדמה למטה, וחורים (ארובות) הנוצרים בעת מלחמות בין גרמי השמים, הכולליםמאפשרים לגשם למלא את העבים, ולהמטיר עלינו את המטר. המלחמות כוללות רעמים, רעשי אדמה, וחיצים שמימיים - הברקים, הפוגעים לעתים באדמה ושורפים את היערות, משיבים את הרוחות ויוצרים סערות ימיות, ושטפונות של נהרות, עד שמגיעה מרכבת השמש ומרגיעה את המצב ועושה שלום במרומיו בהעלותה את מסך השחר החשוך של הלילה.
 
בשפות הרבות הידועות שבהם נקראים השמים כך, גם מים נקראים כחלק מהשם, ולדוגמה בארמית בה אין המים נקראים כמילה ברבים או ככפולה, אלא ביחיד כמו בערבית בת ימינו: מיא, הרי שהשמים גם הם נקראים שמיא. ואגב

המילה שַם או א-שַם - ארץ בני שם, נקראה גם שמאל (ובעברית שְׂמֹאל)
ואמנם בערביתמארץ בני ערב, זו היתה ארץ רחוקה מצפון (הצפון בערבית הוא שימאל, בעוד הדרום בערבית הוא ימן, ובעברית מקראית תימנה) אך עבור רוב ערי הבירה של הממלכות הגדולות בעת התהוות השפות השמיות, היתה צפון סוריה אזור קרוב, לעילם, לאכד, לשומר, לבבל, לחופי לבנון וקריותיה (צור, צידן, אוקרית, צרפת)
כך ששם אינו גבוה אלא במקום אחר מאשר כאן או פה. וכמשמעותה בעברית של היום. בערבית ארץ בני שם, الشام השי"ן של דאע"ש והכוונה לסוריה וארץ ישראל, היא גם הרחת הבושם ונשימתו. (כלומר שהשורש שם כאן הוא במשמעות נושם).
 
חזרה לדף "שמים".