הדתה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ערפח (שיחה | תרומות)
שורה 14:
===גיזרון===
* מן [[דת]], במשמעות "הפיכה לדתי".{{ש}}המונח נתקבל ב־2006 על ידי האקדמיה ללשון עברית {{סמ|{{מקור/אינטרנט|כותרת=הישיבה המאתיים תשעים וארבע (רצד) – ג. מילים בשימוש כללי|שם האתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=4 בדצמבר 2006|גישה=9 יולי 2017|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting294.pdf}}.}}{{ש}}בפרוטוקול נכתב: "המילה הדתה החלה לשמש בהוראת 'הפיכה לדתי', ההפך מחילוּן. נראה כי השימוש בה עדיין אינו נרחב." בדיון עלתה השאלה אם יש צורך במונח הזה. נמצאו כמה מופעים של המילה לדוגמה:
{{ציטוט|תוכן="אם באירופה ההתעוררות הלאומית ][...[] הייתה מלווה בפרויקט של חילון, במזרח הופעל מנגנון הפוך: של הדתה. על מנת 'להחזיר' את יהודי ארצות ערב להיסטוריה נזקקו שליחי התנועה הלאומית (שהיו חילונים לכאורה) לגלות אצלם תשוקה דתית ולהגדירם כדתיים ואף כמשיחיים"|מקור=יהודה שנהב הגלימה, הכלוב וערפל הקדושה: השליחות הציונית במזרח כפרקטיקה גבולית בין 'לאומיות חילונית' ו'תשוקה דתית" 1999.}}
:חברי הוועדה סברו שהמונח מתקבל על הדעת. {{סמ|[http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting294.pdf פרוטוקול הישיבה משנת 2006].}} אולם [[W:יהודה שנהב|יהודה שנהב]] השתמש ב"מילה מהלכת" דהיינו בפועל באופן מכוון, כפי שמשתקף מתהליך ולא מקטיגוריות אפריוריות שעשויות להיות ריקות מתכן. "הדתה" כמו "הגזעה" כמו "החפצה" הם תהליכים; בניגוד ל"דת", "גזע", "חפץ" שהן קטיגוריות אנליטיות. שנהב לא ייחס זאת לסממנים חיצוניים של התחזקות או הצטרפות לדת. לטענתו, הדתה היא תופעה סוציולוגית בעלת כפל פנים. למשל, "הלאומיות עושה שימוש בדת, ובה בעת מכחישה את השימוש בדת ומדמיינת אותה כחילונית" {{סמ|(יהודה שנהב, "הזמנה למתווה פוסט-חילוני לחקר החברה בישראל“, סוציולוגיה ישראלית, 10:1, עע' 161-188, 1988)}}
 
 
===ניגודים===