מצרף

מַצְרֵף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מצרף
הגייה*	matsref
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	{{{שורש}}}
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא (מטלורגיה) כלי קיבול המשמש להתכת כסף.

   • ”מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָה.“ (משלי יז, פסוק ג)
   • ”מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ.“ (משלי כז, פסוק כא)

גזרון

• מן צרף.

תרגום

• אנגלית: crucible‏, fining pot‏‏‏‏

ראו גם

• יציקה
• כור

קישורים חיצוניים

• סיווג קונקורדנציוני: S 4715TWOT 1972b

מִצְרָף

1. (יש לשכתב פירוש זה): אוסף בלתי-מסודר של פריטים.

גזרון

• המילה הופיעה במילון מונחי הסטטיסטיקה, 1946.

תרגום

• אנגלית: aggregate‏, assembly‏‏‏‏