תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 725:
:שלום עליך שמחה, כשרוצים להרבות צירוף סמיכות בעברית מרבים את הנסמך (המילה הראשונה), כך בית ספר- בתי ספר, לול תרנגולות- לולי תרנגולות, כנסת ישראל- כִּנְסוֹת ישראל, ולפי זה- סְפִינוֹת נָהָר, סִירוֹת תְּעָלָה. בברכה, [[משתמש:עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95|עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95]] ([[שיחת משתמש:עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95|שיחה]]) 19:51, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
::תודה על התשובה. לא הבהרתי את עצמי טוב. התכוונתי לריבוי של "סירת תעלות" ו-"ספינת נהרות". הצורות "סירות תעלות" ו"ספינות נהרות" נשמעות מוזר משהו, לא? [[משתמש:שמחה|שמחה]] ([[שיחת משתמש:שמחה|שיחה]]) 20:21, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
:::הבנתי כעת. כעיקרון, דרך המלך היא כפי שציינתי. בצורות שהבאת- בהן מרבים את הסומך, הנוצרות ביתר שאת בעברית החדשה, אך גם בלשון חז"ל כמו "בתי כנסיות", "בתי דינין" וכיוצ"ב, ובמקרא הן נדירות אם בכלל- נהוג פחות, אולם אין לפָסלן לחלוטין. בעברית כמה סוגי סמיכויות; פרודה (דוגמת הֶחלב של הפרה), כבולה (דוגמת לִבנת חבלה), שרשרת (דוגמת ראש ממשלת ישראל), כפולה (דוגמת שיר השירים). בתור דובר עברית, אם אראה לך את צירופיך בסמיכות פרודה הצירופים זו תסבר את אוזניך: הסירות של התעלות. אולם כאן הנוהג הוא לערוך בסמיכות כבולה (שהיא המומלצת, ובה יש לדגול כמובן והיא דרך המלך בעברית) ולא תוכל להציג כך ערכים אלה. מכל מקום, אין זו טעות לומר "סירות תעלות" (הסירות של התעלות), אך בדיבור זה באמת נשמע מעט חריג כי היינו מעדיפים בתור דוברי עברית ליידע: סירות התעלות. מכל מקום אינני יודע אם הייתי מציג כך ערכים אלה, כיוון שמדקדקים רואים בצורות הריבוי הכפולות (שגם הנסמך וגם הסומך מורבים) בלשון חז"ל כצירופים שהסומך נושא את עיקר המשמעות, ובד"כ צירופים אלה באים עם המילה "בית" ואין זה הנדון כאן. מקווה שלא הלאתיך. אם תרצה אפשר לשלוח שאילתה לאקדמיה. בברכה, [[משתמש:עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95|עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95]] ([[שיחת משתמש:עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95|שיחה]]) 20:54, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
| |||