גבינה: הבדלים בין גרסאות בדף

# {{רובד|לשון המקרא}} [[מוצר]] [[מזון]] הנוצר כתוצאה מ[[הבשלה|הבשלת]] חלקו ה[[מצק|מוצק]] של ה[[חלב]] לאחר ש[[החמיץ]]. כיום מוסיפים לה [[חלבון|חלבונים]] שונים אשר משפרים את [[טעם|טעמה]] ואת ערכה ה[[תזונתי]]. היא עשירה יחסית ב[[סידן]] ונפוצה מאוד בעולם.

#:*{{צטשיר|אֲנִי אוֹהֵב שׁוֹקוֹלָד / וְעוּגוֹת '''גְּבִינָה''' / וְאַרְטִיק וְסֻכָּרִיּוֹת / וְתוּת גִּנָּה.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}342&wrkid{{=}}389|אני אוהב שוקולד|יהונתן גפן}}

* המילה משותפת לכמה שפות שמיות: {{יוניקוד|جُبْنَة|מוגדל}} (גֻּ'בְּנַה, ערבית), גּוּבְנָא (ארמית), gubnatu (אכדית), {{יוניקוד|gubnē}} ("גבינות", סורית), gbnat (אתיופית). היא מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{צט/תנ"ך|הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי '''וְכַגְּבִנָּה''' תַּקְפִּיאֵנִי|איוב|י|י}}. בעבר רווח בדפוסים הנוסח "וְכַגְּבִינָה",<!--ומכאן הגיעה הצורה הזאת ללשון ימינו,--> אך מכתבי יד מדויקים (ביניהם כתר ארם־צובא) עולה ש"וְכַגְּבִנָּה" הוא הנוסח המקורי, וכיום הוא מופיע בחלק מן הדפוסים.

: החלב הנוזלי מובדל בפסוק זה מהגבינה המוצקה ("הקפואה"). גם במקורות אחרים מופיעה "קפיאה" במקום "קרישה" או "התמצקות". למשל, במדרש בראשית רבה נכתב: {{צט/רבה|רַבִּי יִצְחָק אָמַר: "שָׁמַיִם" – שָׂא מַיִם, טְעוֹן מַיִם. מָשָׁל לְחָלָב שֶׁהָיָה נָתוּן בִּקְעָרָה – עַד שֶׁלֹא תֵּרֵד לְתוֹכוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל מְסוֹ הוּא מְרַפֵּף, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד לְתוֹכוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל מְסוֹ, מִיָּד הוּא קוֹפֵא וְעוֹמֵד.|בראשית|ד|ז}}.

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]
[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:שבועות]]
[[קטגוריה:מוצרי חלב]]