הבדלים בין גרסאות בדף "הניח מעותיו על קרן הצבי"

שכתוב
(שכתוב)
==הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי==
# זרק את כספו לריק, השקיע את כספו בדבר שאין לו תמורה.
#:* {{צטבי|בית הרוטשילדים הצטיין בזהירותו הגדולה: הוא לא סמך על אסמכתות, לא נסה, לא '''הניח את מעותיו על קרן הצבי'''|sokolov/netanel_rothschild.html|הַלּוֹרְד נְתַנְאֵל רוֹטְשִׁילְד הָרִאשׁוֹן|נחום סוקולוב}}
#:* {{צטבי|[...] תאמרו: כל המקיף לעניים '''מניח מעותיו על קרן-הצבי''' וסופו שיעני גם הוא. מה בכך? אדרבה, נוח לו שייעני ואף הוא יטול הכל בהקפה|droyanov/poor_rich.html|ספר הבדיחה והחידוד: עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים|אלתר דרויאנוב}}
#:*{{צטבי|לתת הענין בפלילים, ב"ערכאותיהם", – אין כל תוחלת לזכות, ומלבד זאת דרוש לזה עורך-דין, ועוד פעם '''להניח כסף על קרן-הצבי'''!|brenner/neshef.html|בנשף|י"ח ברנר}}
<!-- {{צטבי|האחרונים הבינו שכל זמן שאין יישוב עברי בכפר־סבא הרי כל כספם שהשקיעו בנטיעות כמונח על קרן הצבי|ben_gurion/rishonim04.html|כפר-סבא|דוד בן-גוריון}} -->
#:* הקונה חתם על העסקה מבלי לקרוא את תנאיה, ובכך '''הניח מעותיו על קרן הצבי'''.
 
===הערת שימוש===
* הביטוי מופיע לעתים קרובות בעיתונות, כאזהרה מפני רכישת רכוש גנוב, ובעיקר [[המחאה|המחאות]] שאין להן תוקף. בהקשרים שאינם דתיים הביטוי רווח יותר בצורה "שם כספו על קרן הצבי", וכן ב[[פרפרזה|פרפרזות]] שונות.
 
===מקור===
* המקורמקור הביטוי בלשון חז"ל: {{צט/משנה|חנן אומר: אִבד את מעותיו. ... אַמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: יָפֶה אָמַר חָנָן, '''הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי'''|כתובות|יג|ב}}. הביטוי זה מופיע במקורות נוספים בתלמוד ([[s:גיטין נח ב|גיטין נח ב]], [[s:נדרים לג ב|נדרים לג ב]]). בדומה, במדרש [[w:אלפא ביתא דבן סירא|אלפא ביתא דבן סירא]] נכתב: "לעולם אל תתחבר עם שוטה. לפי שמה שנופל בידו כמו '''על קרן הצבי''' שלא תראינו לעולם".
:הפרשנים נחלקו בהסבר מקור הביטוי. רבים סברו שהמקור הוא במהירותו של הצבי ובקושי להשיגו. למשל, פירוש [[w:תוספות יום טוב|תוספות יום־טוב]] על המשנה לעיל בכתובות כותב: "שהצבי קל לרוץ כדתנן פרק ה' דאבות{{הפניה|1|אבות}}, ונמצא שזה שמניח מעותיו על קרן הצבי הוא מזומן להפסד". לעומתו, בפירוש [[w:שיטה מקובצת|"שיטה מקובצת"]] מובאת לצד פירוש זה דעה נוספת, הגורסת שהצבי משיר את קרניו, והאדם מאבד כך את הכסף שהונח עליהן: "ושמעתי דלהכי נקט על קרן הצבי, משום דהצבי כשמזדקן הקרן שלו מועיל הרבה, והוא הולך מקום שבל יראה ובל ימצא ותוקע קרנו שם באחד מנקיקי הסלעים כדי שלא ימצא לעולם. כך שמעתי מפי חכמים דורשי רשומות". ד"ר משה רענן מסביר במאמרו "הניח מעותיו על קרן הצבי"{{הפניה|2|רענן}} שהסבר זה נעוץ בזיהוי שגוי של הצבי עם ה[[איל#אַיָּל|אַיָּל]], שכן בניגוד לאיל - הצבי אינו משיר את קרניו: "כרוב ראשוני אירופה גם ה"שיטה מקובצת" סבר שה"צבי" הוא האייל [...] בניגוד למשפחת הפריים, בעלי הקרן (horn) הקבועה, שעליה נמנה הצבי הרי שקרן האיילים (antler) היא חד שנתית ונושרת בסוף עונת הרבייה", ובהמשך "העובדה שבשלבים מסויימים האיילים נראים בעלי קרניים ולאחר מכן ללא קרניים גרמה להתפתחות המחשבה שהם מחביאים את קרניהם". כן הוא מפנה לפירוש "לחם שמיים" של [[w:יעקב עמדין|היעב"ץ]] על הכתוב במשנה זו, המציין את כפל המשמעות במילה "קרן": "קרן הצבי לפירושא קמא דתוספות יום־טוב נמי אתי שפיר דנקט קרן. מפני שהוא [[לשון נופל על לשון|לשון נופל על הלשון]]. כלומר הניח קרן מעותיו [..] על קרן הצבי קל המרוץ מידו יבקשנו".
:וזה משחק מילים - [[קרן#קֶרֶן ב|קרן]] (כסף שהושקע) ו[[קרן#קֶרֶן א|קרן]].
* ד"ר [[w:מרדכי רוזן|מרדכי רוזן]] מעלה סברה{{הפניה|3|רוזן}} שהפתגם קשור לנוהג קדום של שמירת כסף בקרנות בעלי־חיים: "את הכסף נהגו לשמור בארנק [...] הרומאים קראו לארנק follis [...] לפני הארנק היווני וה־follis הרומי נהגו כנראה לשמור את הכסף בקרניים של בעלי חיים. מכאן באה המילה קֶרֶן בתהליך של מטונימיה, סכום שנשמר לחיסכון. מי שלא ידע או לא נזהר בשמירת כספו נהגו לומר עליו: 'שם כספו על קרן הצבי' - ניב שהוראתו: איבד את כספו".
:על פי פירוש תוספות יום טוב, המשמעות של הנחה כסף על קרן הצבי, היא פיזור הכסף לחינם, מכיוון שצבי הוא בעל חיים מהמהירים ביותר ובעל ניידות גבוהה, והוא רץ לו במהירות להיכן שירצה, מבלי שהאדם יכול להשיגו. פירוש נוסף שלו, שהצבי מפיל קרנותיו אחת לכמה זמן, וכאשר יפילם בגיא או בבור מסוים אי אפשר למצוא אותם ולא את הכסף שעל גבם.
 
===מידע נוסף===
* הביטוי "להניח על קרן הצבי" נמצא גם בנפרד ממעות ומכסף. למשל: {{צטבי|וְאַתְּ עָלִית לִמְרוֹם הַשֵּׂכֶל וְשָׁבִית שֶׁבִי / וַתִּגְדְּלִי יֶתֶר אֶל הַנֶּגֶב וְאֶל הַצֶּבִי / וְאֵיךְ הִנַּחְתְּ כְּבוֹד הַצְּבִיּוֹת '''עַל קֶרֶן הַצְּבִי''' / וְנָתַתְּ אוֹתָם פְּלֵיטוֹת וּבְנוֹתֵיהֶם בַּשְּׁבִי|haromi/003.html|מחברות עמנואל – המחברת השלישית|עמנואל הרומי}} או {{צטבי|[...] ולהניח את תקותי ותעודת חיי '''על קרן הצבי'''|yogli/021.html|מה שראו עיני ושמעו אזני, זכרונות מימי חיי|בוקי בן יגלי|יהודה לייב קצנלסון}}
 
* ביטוי בעל הוראה כמעט־הפוכה הוא "כָּתַב על קרן השור", שמשמעותו "כתב דבר שריר וקיים". למשל: {{צט/רבה|חדקל - זו יון - שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל: '''כתבו על קרן השור''' שאין לכם חלק באלהי ישראל|בראשית|טז|ד}}. בתלמוד הירושלמי מוזכרת גם כתיבת על קרן הצבי: {{צט|נישמעינה מן הדא '''כתבו על קרן הצבי''' וגדרו וחתמו ונתנו לה כשר|ירושלמי עירובין א ז}}.
 
* בחיבור [http://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html "שפת עבר החדשה"]{{הפניה|4|טביוב}} מביא ישראל חיים טביוב את הביטוי "הניח מעותיו על קרן הצבי" כדוגמה למליצות ציוריות, שאך מעט מהן מצויות במשנה. לדעתי, ביטוי זה נלקח מלשון העם, והוא משווה אותו לביטוי הטורקי "הניח מעותיו על גב החתול".
 
===הערות שוליים===
{{הערה|אבות}} הפרשן מפנה לכתוב במסכת אבות: {{צט/משנה|יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, '''ורץ כצבי''', וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים|אבות|ה|כ}}
 
{{הערה|רענן}} [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30610 "הניח מעותיו על קרן הצבי"] באתר "פורטל הדף היומי", מאת [[w:משה רענן|ד"ר משה רענן]].
 
{{הערה|רוזן}} [http://tevahadvarim.co.il/tevahadvarim-online/233/index.html#90/z "צבע הכסף"], מאת מרדכי רוזן, מתוך: "טבע הדברים", גיליון 233 (מרץ 2015), עמ' 90.
{{הערה|טביוב}} [http://benyehuda.org/tavyov/sfat_ever.html "שפת עבר החדשה"] לישראל חיים טביוב, מתוך "הַשִּׁלֹחַ", כרך י', תרנ"ב.
 
===צורות חלופיות===
* הניח כספו על קרן הצבי
* שם כספו על קרן הצבי
 
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]