ויקימילון:הגדרה מילונית: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
<!-- ניקח לדוגמה את הערך [[ברק]]. ההגדרה "ברק הוא תופעה אקלימית שבמהלכה נפרק חשמל סטטי הנמצא בעננים" (מתוך [[w:ברק|הערך "ברק" בוויקיפדיה]]) מגדירה את הברק מן הבחינה המדעית. לעומתה ההגדרה "פס אור בהיר הנראה בשמים להרף עין, בדרך כלל בזמן סערה" מתייחסת לברק רק מבחינת מראהו (ואינה מדויקת מן הבחינה המדעית), ולכן היא פשטנית מדי. דרך המלך תשלב בין שתי גישות ההגדרה, למשל: "תופעת טבע, בצורת ניצוץ החולף בשמים, הנוצרת כתוצאה מהתנגשות של עננים בעלי מטען חשמלי". -->
 
*לעתים אפשר לפשט הגדרה באמצעות הסרת פתיחה מסורבלת. :
** אין לציין את חלק הדיבר בהגדרה (הגדרה כגון "תואר המציין תחושת גועל" עבור הערך "מבחיל", או פתיחת הגדרה כגון "שם עץ הנפוץ ב...", וכד'). אנו מגדירים את המושג המסומן באמצעות המילה ולא את המילה עצמה.
** בדומה לכך פתיחת הגדרה במילים כגון "מין" או "סוג" (למשל "מין מתכת" או "סוג חומר") בדרך־כלל אינה רצויה, וראו להלן פירוט נפרד לגבי ערכים זואולוגיים ובוטניים. בעבר פתיחה כזו הייתה נפוצה בתיאור מילים מן המקורות (צמחים, חומרים וכד'), שזיהוין בעולם הפיזי לא היה ברור. הימנעו מערפול כזה של ההגדרה עבור מושגים שהוראתם ידועה.
** הפתיחה "אדם ש..." בערכי תארים ושמות (כגון "מנהיג", "עשיר") מגבילה לעתים את ההגדרה יתר על המידה. ודאו שמושא הערך מתאר אדם תמיד, ולא חיה או עצם למשל (וְלוּ במשמעות מושאלת).
** אפשר לפתוח הגדרת שמות תואר בשי"ן הזיקה או בה"א הזיקה. לדוגמה, "מייגע - הגורם עייפות"; או "נעקד - שקשרו אותו".
 
{{מסגרת|כי מיד ראה ראיתי כי אין הדבר פשוט כמו שנדמה לי. כי בהיות תכליתי היחידה בספר זה לתת מלים להשימוש המעשי בדבור, לא יכלתי להסתפק בפרוש המלים בגדר פחות או יותר כללי ולאמר למשל "אחלמה", מין אבן, "תדהר" מין אילן, וכיוצא בזה, אלא היה עלי לגדר את המלה בדיוק גמור ולאמר איזו אבן מהאבנים נקראת אחלמה, ואיזה אילן מהאילנות נקרא תדהר, למען ידע המדבר עברית לאיזו אבן ולאיזה אילן יקרא באלה השמות. וכשרציתי לעשות זאת ראיתי, כי בקצתם אין הדבר מֻכרע עדַין, ויש חלוקי דעות בין המפרשים ואני אינני בן סמך להכריע"{{ש}}מתוך [http://benyehuda.org/by/hakdama.html המבוא למילון בן יהודה]}}