|
* זכרו: ערך מילוני אינו ערך אנציקלופדי. המילון אינו נדרש ללמד את הקורא מדע או היסטוריה, ודי לו בהסברים כלליים על מושא הערך.
{{מסגרת|עיקרון חשוב וראשוני בכל מילון, כי הגדרותיו יהיו פשוטות, קצרות ומדויקות בתכלית, כדי שיובנו וייקלטו על ידי הקוראים בלי יגיעה. ההגדרה אינה צריכה להתנסח במילים קשות, שלצורך הבנתן יאולצוייאלצו הקוראים לחזור ולדפדף במילון. אבל הקיצור והצמצום יפים הם כל עוד אינם באים על חשבון הבהירות{{ש}} מתוך ההקדמה למלון אבן שושן החדש}}
הנה עקרונות יסוד נוספים הקשורים בהגדרות, ונובעים ממדיניות קרן ויקימדיה:
* הקפידו על [[ויקימילון:נקודת מבט נייטרליתניטרלית|נייטרליותניטרליות]] בהגדרותיכם, במיוחד בערכים העוסקים בנושאים שנויים במחלוקת (למשל, בהגדרת מושגים פוליטיים). זכרו שאינכם צריכים ללמד את הקורא על מושא ההגדרה אלא רק להגדיר אותו. לכן הימנעו מהבאת דעות שאינן נדרשות להגדרה. כרגיל, ניתן להוסיף מידע לשוני רלוונטי (למשל, גישות שונות בהגדרת המילה "לאומן"; שינויי משמעות שחלו במילה "פשיסט") בסעיפי הערך המתאימים, תוך ציון מקורות.
* מחלוקות לגבי ההגדרה תתבררנה בדף השיחה של הערך, כמו מחלוקות אחרות הקשורות בערך. רצוי ללבן את העובדות בהבאת מקורות.
*כדי לנסח הגדרה, כדאי לעיתיםלעתים לקרוא את הגדרת המילה במילונים אחרים - בעברית ובשפות זרות. רצוי גם לחפש הגדרות למילים קרובות ולמילים מנוגדות, כדי להבהיר מתוכן את המשמעות המדויקת של המילה שאתם מגדירים. ברם, אין לצטט הגדרות ממילונים קיימים כלשונן, ואפילו תוך ציון המקור. גם אם נעזרתם במילונים אחרים, ניסוח ההגדרה חייב להיות משלכם. ראו [[ויקימילון:זכויות יוצרים]].
===ניסוח ההגדרה===
====פשטות ההגדרה====
* הימנעו ממילים קשות ונדירות בהגדרה ככל שניתןהאפשר. אם השתמשתם במילה קשה בהגדרה, סביר שכדאי יהיה לקשר אותה לערך מילוני מתאים. לדוגמה: בהגדרה "כלי חקלאי המשמש לדיישלדיש" עבור הערך "מוֹרָג", יש טעם לקשר לערך [[דיש|דַּיִשׁ]].
* על פי רוב, די במשפט יחיד עבור ההגדרה עצמה. לעיתיםלעתים כדאי להוסיף משפט קצר נוסף המלמד מעט על מושא ההגדרה. אם חשוב בעיניכם להביא הסברים נוספים, כגון הבדלת הערך ממילים דומות לו ("זָרַע" לעומת "שָׁתַל"; "חרגול" לעומת "חגב") או הרחבה לגבי אופן השימוש במילה - הביאו אותם בסעיפים אחרים. זכרו שסעיפי הערך נועדו להכיל מידע לשוני, ומידע לגבי מושג ההגדרה ניתן להביא ב[[ויקימילון:משפטים מדגימים|משפטים המדגימים]].
* שפה מדעית ופירוט טכני רצויים בערך במידהאם שאינםאינם מַקְשִׁים על הקורא ומסרבלים את הערך. ניקח לדוגמה את הערך [[ענן]]. ההגדרה " ריכוז טיפות מים או גבישי קרח מיקרוסקופיים, אשר התהוו כתוצאה מתהליך התעבותם של אדי מים הנמצאים במצב רוויתי בנוכחות גרעיני התעבות" (מתוך [[w:ענן|הערך "ענן" בוויקיפדיה]] מגדירה את הענן מהבחינהמן הבחינה המדעית. לעומתה, ההגדרה "כתם לבן או אפור ברקיע שיכול להוריד גשם" מתייחסת לענן רק מבחינת מראהו (ואינה מדויקת מהבחינהמן הבחינה המדעית), ולכן היא פשטנית. דרך המלך תשלב בין שתי גישות ההגדרה, למשל: "גוש מסיבי של טיפות מים או חלקיקי קרח המרחפים באוויר".
<!-- ניקח לדוגמה את הערך [[ברק]]. ההגדרה "ברק הוא תופעה אקלימית שבמהלכה נפרק חשמל סטטי הנמצא בעננים" (מתוך [[w:ברק|הערך "ברק" בוויקיפדיה]]) מגדירה את הברק מהבחינהמן הבחינה המדעית. לעומתה, ההגדרה "פס אור בהיר הנראה בשמים להרף עין, בדרך כלל בזמן סערה" מתייחסת לברק רק מבחינת מראהו (ואינה מדויקת מהבחינהמן הבחינה המדעית), ולכן היא פשטנית מדי. דרך המלך תשלב בין שתי גישות ההגדרה, למשל: "תופעת טבע, בצורת ניצוץ החולף בשמים, הנוצרת כתוצאה מהתנגשות של עננים בעלי מטען חשמלי". -->
*לעיתיםלעתים ניתןאפשר לפשט הגדרה באמצעות הסרת פתיחה מסורבלת.
* אין לציין את חלק הדיבר בהגדרה (הגדרה כגון "תואר המציין תחושת גועל" עבור הערך "מבחיל", או פתיחת הגדרה כגון "שם עץ הנפוץ ב...", וכד'). אנו מגדירים את המושג המסומן באמצעות המילה, ולא את המילה עצמה.
* בדומה, לכך פתיחת הגדרה במילים כגון "מין" או "סוג" (למשל "מין מתכת" או "סוג חומר") בדרך־כלל אינןאינה רצויותרצויה, וראו להלן פירוט נפרד לגבי ערכים זואולוגיים ובוטניים. בעבר, פתיחה כזו הייתה נפוצה בתיאור מילים המופיעותמן במקורותהמקורות (צמחים, חומרים וכד'), שזיהוייןשזיהוין בעולם הפיסיהפיזי לא היה ברור. הימנעו מערפול כזה של ההגדרה עבור מושגים שהוראתם ידועה.
* הפתיחה "אדם ש..." בערכי תארים ושמות (כגון "מנהיג", "עשיר") מגבילה לעיתיםלעתים את ההגדרה יתר על המידה. ודאו שמושא הערך מתאר אדם תמיד, ולא חיה או עצם למשל (וְלוּ במשמעות מושאלת).
* ניתןאפשר לפתוח הגדרת שמות תואר בשי"ן הזיקה או בה"א הזיקה. לדוגמה, "מייגע - הגורם עייפות"; או "נעקד - שקשרו אותו".
{{מסגרת|כי מיד ראה ראיתי כי אין הדבר פשוט כמו שנדמה לי. כי בהיות תכליתי היחידה בספר זה לתת מלים להשימוש המעשי בדבור, לא יכלתי להסתפק בפרוש המלים בגדר פחות או יותר כללי ולאמר למשל "אחלמה", מין אבן, "תדהר" מין אילן, וכיוצא בזה, אלא היה עלי לגדר את המלה בדיוק גמור ולאמר איזו אבן מהאבנים נקראת אחלמה, ואיזה אילן מהאילנות נקרא תדהר, למען ידע המדבר עברית לאיזו אבן ולאיזה אילן יקרא באלה השמות. וכשרציתי לעשות זאת ראיתי, כי בקצתם אין הדבר מֻכרע עדַין, ויש חלוקי דעות בין המפרשים ואני אינני בן סמך להכריע"{{ש}}מתוך [http://benyehuda.org/by/hakdama.html המבוא למילון בן יהודה]}}
====שיטת ההגדרה====
* ההגדרה הקלסית, בעיקר בערכי שמות־עצם, הואהיא בדרך של סיווג כללי ולאחריו הבחנות. בשלב הסיווג מכלילים את הערך בקבוצה רחבה שאליה הוא משתייך, ובהמשך מפרטים הבחנות המבדילות אותו מפרטים אחרים בקבוצה. לדוגמה:
:"[[קיץ#קַיִץ|קַיִץ]]: אחת מארבע עונות השנה (הכללה), מחודש יוני עד חודש אוגוסט, והיא העונה החמה ביותר (הבחנות)".
:"[[רפובליקה]]: שיטת משטר (הכללה) בהשבה השלטון במדינה, לרוב נשיא, נבחר על ידי אזרחיה לפרק זמן מוגבל (הבחנה)".
:מילות ההבחנה תלויות בערך המוגדר. בערכי מאכלים, למשל, טבעי לתאר את מראה המאכל וטעמו; בערכי כלים - את תכליתם ואופןואת אופן השימוש בהם; בערכים העוסקים ברגשות - את התחושה שהם מעוררים באדם, וכדומה.
* מילים נרדפות ומילים מנוגדות אינן רצויות בסעיף ההגדרה, בדרך־כלל, ויש להביאן ב[[ויקימילון:סעיפי קישורים פנימיים#מילים נרדפות|סעיפים הייעודים בדף הערך]] (סעיפי האגרון). להלן מספרכמה הערות בנושא זה.
:לעיתיםרק לעתים נדירות ניתןאפשר לומר ששתי מילים הן נרדפות מושלמותמוחלטות (או ניגודים מושלמיםמוחלטים) זו לזו - כלומר, שניתןשאפשר להחליפן זו בזו בכל הקשר שהוא. לעתים קרובות נמצא שהמילים משמשות בתחומים שונים, שייכות למשלבים שונים או שיש להן הוראות נוספות מלבד ההוראה המשותפת לשתיהן. בהגדרה באמצעות נרדפות וניגודים הבדלים אלו מושמטים, והתוצאה המתקבלת אינה מדויקת. לדוגמה: למילה "חָשׁוּךְ" ישנה ההוראה הרגילה ("שאין בו אור"), ולצדה הוראה מושאלת ("פרימיטיבי"). להוראה הרגילה מתאים בדרך־כלל הניגוד "מואר" ולשנייה – "נאור". כך, אם נכתוב בערך [[מואר]] את ההגדרה "שאינו חָשׁוּךְ" לא נציג בפני לח הקורא תמונה מדויקת.
:העדרהיעדר הדיוק בולט עוד יותר בהגדרות באמצעות נרדפות רבות. הנה למשל, הגדרה עבור המילה "שָׂשׂוֹן" באמצעות שרשרת נרדפות: "שמחה, גיל, רינה, דיצה". בין נרדפות אלו ישנםיש הבדלי משמעות, ומהגדרה כגון זו מקבל הקורא תחום־חפיפה מעורפל עבור הערך, שגבולותיו אינם מוגדרים.
:לבסוף, הגדרה באמצעות מילים נרדפות יכולה לגרום להגדרות מעגליות. כלומר, ערך א' משתמש בהגדרתו בערך ב', אך זה האחרון מוגדר באמצעות ערך א'.
:מדברים אלו נגזרות מספרכמה הנחיות מעשיות:
:* על פי רוב, אין להביא נרדפות וניגודים בהגדרות. חלף זאת, נסו לבדוק את ההגדרות בערכים אלו, ולצטט משם את החלקים המתאימים עבור הערך. שיטה זו עדיפה אם אינה מסרבלת את ההגדרה.
:* ניתןאפשר להגדיר מלהמילה קשה באמצעות נרדפת או ניגוד פשוטים ממנה (לדוגמה: להגדיר "עלטה" באמצעות המילה "חושך", או "שָׁוְא" באמצעות הנגדתו ל"אמת"). בהיתר זה נכללת גם הגדרה של מילים לועזיות באמצעות מקבילות עבריות, אם הן פשוטות ונפוצות. לדוגמה: ניתן להגדיר את הערך [[ורבלי]] באמצעות החלופה "מילולי", אך לא רצוי להגדיר המילה "פלאש" באמצעות חלופתה "מַבְזֵק". כמובן שכדאי להביא חלופה זו בסעיף הנרדפות.
:* גם אם השתמשתם בהגדרה במילים נרדפות או מנוגדות, יש עדייןלהביא להביאןאת גםהמילים הללו בסעיפי האגרון המתאימים, ובפרט אם לא קישרתם אליהן בקישור פנימי.
:* בכל מקרה, אם בחרתם להוסיף נרדפות וניגודים בהגדרה - המעיטו במספרןבהן ככל הניתןהאפשר.
* ישנויש קושי בהגדרת ערכים בסיסיים מאוד (כגון "טוב", "כלום", "עָשָׂה") ובפרט בשמות מופשטים ("חכמה", "חן", "עֵרֶך"): לאאי ניתןאפשר לבאר אותם במילים פשוטות מהם; התעמקות פילוסופית במשמעות אינה תמציתית דיהדייה בתור הגדרה; רשימת נרדפות, כאמור, אינה מומלצת. זכרו שאינכם נדרשים לפתור את סוגיית הגדרת הטוב או הנפש - שהאנושות עדיין מתחבטת בה - כדי להגדיר את המושג. די יהיה להגדיר את הוראות המילה בשפה. נסו למשל לחפש הגדרות למילים נרדפות או קרובות למילה, ולתקן אותן בהתאם להבדלי המשמעות. אם נתקלתם בסוגיות לשוניות מעניינות העוסקות במשמעות המילה, תוכלו להביאן בהמשך הערך בסעיפים המתאימים.
*ככלל, אין להשתמש בהגדרה במילים מאותו השורש של הערך (ובכללן בשם הערך עצמו). זאת כדי להימנע מהגדרות מעגליות. יוצאות מכלל זה ההגדרות הבאות, המפנות לערכים פשוטים יותר:
:*ניתןאפשר להשתמש במילה שממנה נגזר הערך. למשל, להגדיר את התואר "ביקורתי" באמצעות השם "ביקורת".
:*ניתןאפשר להגדיר פעלים סבילים (כדוגמת "נִכְתַּב". אך לא כדוגמת "נעמד", שאינו פועל סביל) ואת צורות הבינוני שלהם ("נִלְעָג") באמצעות צורות אחרות מאותו השורש. כלל זה חל גם על צורות בינוני פעול (כגון "שָׁמוּר", "מסומן"). שימו לב: איננו נוהגים להשתמש בהפניות כאלו בשמות אחרים, ובפרט בצורות בינוני פעיל (כגון "שומר", "מייגע").
===ריבוי הגדרות ===
בסעיף זה נעסוק בערכים פוליסמיים, בהםשבהם ישנןיש מספרכמה הוראות לערך ובהתאם לכך כמה הגדרות. זאת להבדיל מערכים הומונימיים, הזהים בכתיב (כולל הניקוד) לערך אחר, אך נבדלים ממנו בגיזרון ובמשמעות. להרחבה לגבי הומונימיה, והיחס בינה ובין פוליסמיה ראו ב[[ויקימילון:כותרת הערך]].
חלוקת הערך להגדרות היא עניין סובייקטיבי מאוד, ותדיר נמצא חלוקה שונה במילונים שונים. ראשית, טווח המשמעויות של המילה מושפע מההקשרים שבהם שמע אותה האדם. שנית, ההפרדה המושגית בעולמו הפנימי של האדם היא סובייקטיבית מאוד (ותלויה גם היא בשפה). <!-- שׁוֹנוּת מן הסוג הראשון נמצא הרבה בערכי סלנג -->
{{מסגרת|קורא המכיר אך ורק את נסיונו הוא עם מילה מסוימת, תמיד יתייחס בחשד לנסיונם השונה של אחרים עם אותה מילה. חילוקי דעות כאלו נתגלו לא אחת גם בינינו ולאחר ויכוחים היסטריים לא נותר לנו אלא לכלול במקרים מסויימים שתי הגדרות שונות וכמעט מנוגדות זו לזו. "חנטריש", למשל, לגבי אחדים, הוא כל דבר גרוע ואילו אחרים יתעקשו שפרושו משהו מזויף, בלתי יסודי, משהו אשר למראית עין נראה כטוב, אך מתגלה בבדיקה יסודית יותר - כגרוע [...]{{ש}}מתוך ההקדמה ל"מילון עולמי לעברית מדוברת", בן־יהודה ובן־אמוץ}}
לדוגמה, עבור איש תקשורת ישנןיש משמעויות מובחנות למילים "צופה" ו"מאזין" - אנשים הצורכים את שידורי הטלוויזיה והרדיו של תכנית נתונה. עקב כך, יתכןייתכן שהוא יעדיף להפריד הוראות אלו מההגדרות הראשיות. דוגמה נוספת: עבור חייל בצה"ל המילה "שַבָּת" באה תדיר במשמעות המושאלת של חופשת סוף השבוע. ההחלטה אם להפריד הוראות אלו מההגדרה הראשונה תלויה בין היתר בעולמו הפנימי של המחבר, ואיננו קובעים בו מדיניות. {{ש}} להלן הנחיות מעשיות יותר בקשר לריבוי הגדרות:
* בהגדרת ערך, יש המעדיפים לאחד כמה גוני־משמעות בהגדרה יחידה (עיינו בערך [[אהבה]]), ויש המעדיפים לפצלם להגדרות שונות ([[כוח#כוח א|כוח]]). ככלל, שתי הגישות מותרות במיזם.
* אם בחרתם לכתוב מספרכמה הגדרות בערך, ודאו שהן נבדלות זו מזו ושההבדלים ביניהן יהיו ברורים לקורא.
* הבדלים דיאכרוניים יש לפצל בהגדרותלהגדרות שונות, או לכל הפחות לציין בסעיפי־הערך את שינויי המשמעות. למשל, המילה "[[ארגמן]]" המופיעה במקורות כשם אריג צבוע בצבע הארגמן.
* הבחנה בין חלקי־דיבר ("ענק" כשם תואר, לעומת "ענק" כשם עצם) תיעשה באמצעות הוספת ערך הומונימי. להרחבה ראו [[ויקימילון:כותרת הערך]].
* אין להוסיף הגדרה עבור משמעות הנמצאת רק בצירופים כבולים. לדוגמה, בצירוף "פה מפיק מרגליות" באה המרגלית בהוראת 'דברים יפים ונכונים', אולם הגדרה זו אינה מתאימה בערך [[מרגלית]]. על הוראות כאלו ניתןאפשר להעיר בסעיפים המתאימים בערך, כגון "מידע נוסף".
* ישנןיש כמה גישות בנוגע להפרדת משמעויות מושאלות בערך. בעניין זה ראו את הציטוטים להלן מדברי פרופ' אליעזר רובינשטיין ומ"דבר העורכים" במילון "רב־מילים". כמעט בכל מילה ניתןאפשר להשתמש בהוראה מושאלת, ולו כמאטפורהכמטאפורה, ולא נרצה להביא את כולן בערך. הוסיפו הגדרה להוראה כזו רק כאשר היא נפוצה בלשון, ומקובלת עבור המילה כשהיא בנפרד, ולא רק בצירוף. הוראות הנפוצות בתחום לשוני מסוים כדאי להביא רק במידהאם שהןהן נבדלות מהמשמעויותמן המשמעויות הנפוצות למילה ושהן נפוצות בציבור. עניין זה הוא סובייקטיבי, כאמור, וצפוי שתתגלענה בו מחלוקות בין מספר כותבים.
* יש לסדר את ההגדרות בערך בסדר כרונולוגי לפי הרובד (מהישן לחדש). ברם, הוראות ארכאיות שאינן בשימוש כיום תבואנה לאחר ההוראות המשמשות כיום.
===הגדרות עבור ערכי סלנג והוראות שגויות===
כאמור ב[[ויקימילון:מדיניות ההכלה]], ויקימילון כולל גם ערכי סלנג ושיבושים לשוניים. בדומה לכך, יש להביא בערך גם הוראות שגויות נפוצות שלו, תוך ציוןולציין שאינן תקניות. הוראות נפוצות כדאי להביא כהגדרה ממש אם הן השתרשו כבר בספרות ובדיבור. שגיאות אחרות ניתןאפשר לתאר בסעיפים אחרים (כגון "מידע נוסף"), כרגיל בלשון מתארת ולא פוסקת ובליווי מקורות מוסמכים.{{ש}}
זכרו,: מילים ואף ניבים משנים את משמעותם לאורך השנים, ובפרט ככל שהשפה מתחדשת (למשל: "מלפפון", "למפרע", "דקדוקי עניות"). ישנם מקרים רבים בהםשבהם העירו דקדקנימדקדקי המאה ה־20 על שימוש שגוי, וכיום הוא נחלת־הכלל ויופיע בערך כהגדרה המרכזית.
<!-- דגמאות נוספות בספר "יד הלשון", בערך "משמעות משתנים" -->
בערכי סלנג תיתכן לעיתיםלעתים מחלוקת על המשמעות המדיקתהמדויקת, בדומה לצטוטלציטוט של בן אמוץ לעיל. למשל: כותב אחד מכיר מילת סלנג שאולה בשפת המקור, שם משמעותה אינה זהה (ג'יפה, חפיף). מחקר לשוני לא תמיד יפתור בעיות כאלו. כדאי לעיתיםלעתים לפרט את המחלוקת בסעיף המתאים בערך.
===טכני===
* מספרו את ההגדרות אפילו כאשר ישנה הגדרה יחידה.
* ישנן הגדרות המחייבות הוספת מילת יחס (בעיקר בערכי פעלים יוצאים). כגון "ביקר את" בהוראת "ביקורת", להבדיל מהוראת ביקור (שם ייתכן "ביקר את (חברו)", וגם "ביקר ב(ביתו)"). במקרה זה, יש לציין לפני ההגדרה את מילת היחס הנדרשת, למשל כך: "<small>ביקר את</small>". אם מילת היחס נדרשת עבור כלל ההגדרות, כמו בפועל "השתמש (בְּ)" - אין חובה להוסיפה.
* יש לציין לפני כל הגדרה את הרובד, וכן את המשלב במקרה הצורך. על־פי הכללים המתוארים בדף [[ויקימילון:משלב ורובד]].
| 