קטר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קַטָּר: חידוש לשון דוד ילין, מילים נרדפות |
הרחבת גיזרון, משפט מדגים, עריכת הגדרה |
||
שורה 37:
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קטר
|הגייה=ka'''tar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|קטר א|ק־ט־ר <small>א</small>}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' קַטָּרִים; קַטַּר־, קַטָּרֵי־
}}
[[
# [[כלי רכב]] [[מנועי]] המושך את [[קרון|קרונותיה]] של [[רכבת]] לאורך ה[[מסילה]].
#:* "בתחנת "ענבטה" אשר בין שכם לתל־כרם ראיתי רכבת שלמה עם חמש עגלות, מחלקה ראשונה, שניה ושלישית, שתי עגלות משא וגם '''קטר'''...". ("דאר היום", 24 באוגוסט 1923, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
===גיזרון===
* {{חידוש|דוד ילין}} חוקר הלשון [[w:ראובן סיון|ראובן סיון]] כותב, כי הצורך במונח עברי לכלי הרכב המושך את קרונותיה של רכבת נולד ב-1892, השנה בה נחנכה מסילת הברזל הראשונה בארץ ישראל בין ירושלים ליפו. בן יהודה השתמש בעיתונו "האור" במילים "קיטור" ו"לוקומוטיף". על כך הגיב דוד ילין במכתב לבן יהודה, באומרו כי המלה קיטור עניינה "עשן העולה משריפת חומרים" והוא מציע לקרוא ל"מכונת רכבות מסילת־הברזל" המרבה להעלות קיטור בשם "קטר", הנהוג בערבית. בן יהודה קיבל את הצעתו.<ref>ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר [http://hebreunet.free.fr/Sivan-Em.pdf hebreunet.fr]</ref>
===מילים נרדפות===
* עגלת הקיטור <small>(לשון ההשכלה)</small>
* קיטור <small>(לשון ההשכלה)</small>
* לוקומוטיף <small>(לשון ההשכלה)</small>
===צרופים===
| |||