מנשר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקונים קלים
אין תקציר עריכה
שורה 5:
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרששרש3|נשׁרנ|נ־שׁ־רשׁ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִנְשָׁרִים; מִנְשַׁר־, ר' מִנְשְׁרֵי־
שורה 15:
===גיזרון===
* את המילה חידש אליעזר בן־יהודה על בסיס המילה הערבית {{יוניקוד|مِنْشَور|מוגדל}} (מִנְשור), "כרוז, מכתב גלוי", מן השורש {{יוניקוד|نَشَرَ|מוגדל}} (נַשַׁרַ) "לפרסם".
:בן־יהודה הציע לראות שורש זה בפסוק: {{צט/תנ"ך|אֶל־חִכְּךָאֶל-חִכְּךָ שֹׁפָר '''כַּנֶּשֶׁר''' עַל־בֵּיתעַל-בֵּית ה'יהוה יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל־תּוֹרָתִיוְעַל-תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ|הושע|ח|א}}. על כך כתב בן־יהודה בעיתונו "האור": "מה הדמיון הזה של הנשר ללקיחת שופר? הראית מימיך נ ש ר'''נשר''' תוקע בשופר?... אבל, גם הצרוף הזה של נ' ש' ר'נ־ש־ר... יש לו בערבית עוד משמעת: פרסם, הודיע ברבים איזה דבר חדש, איזו בשורה חדשה... מהשורש הזה נוכל לגזור השם 'מִנְשָׁר' למה שקוראים בלשונות העמים מאניפסט, ובערבית מנשור...". ([http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=19a6tdxateNF6izBEOqQskE1gDUh0v6KkOEgu4a7U%2Ftoe5wKjgHy9dLt8FABJoDMYw%3D%3D מדור "תחית הלשון"] בעיתון "האור", י"ב חשוון התרנ"ב, 13/11/1891).
:עם זאת יש להעיר כי מבחינה אטימולוגית השערתו של בן־יהודה בעייתית, משום ש־{{יוניקוד|ش|מוגדל}} ערבית מקבילה לשׂי"ן עברית, ולכן היינו מצפים לשורש נשׂ"רנ־שׂ־ר (ואולי נס"ר) במשמעות זו.
*[[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] התנגד לחידוש "מנשר" והציע במקומה את "[[כרוז]]". הוא כתב: "מנשר זה מה פירושו? מי שאינו יודע ערבית, אין ה'מנשר' אומר לו דבר. ומי שיודע ערבית ־ הרי 'המנשר' כאומר לו: אכן, דלה ועלובה היא עדיין שפתנו העברית"{{הערת שוליים|"כיבושי העברית בדורנו" מאת יצחק אבינרי. מתוך מאמרו של פרופסור [[w:יהודה שנהב]] "הפוליטיקה והתיאולוגיה של התרגום: כיצד מתרגמים נכבה מערבית לעברית?", סוציולוגיה ישראלית יד (1)}}
 
===מילים נרדפות===