הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בריון"

הוסרו 5,766 בתים ,  לפני 5 שנים
[[משתמש:רוגד|רוגד]]
:רונית, תודה רבה על הערותייך, אשמח לבדיקה חוזרת
 
== אטימולוגיה ==
 
[[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]]
 
היי, האם לרשום את כל החלק של הגיזרון תוך מיזוג 3 המקורות? האם צריך את היתר במידע נוסף? אשמח לעזרה --[[משתמש:Haayel3|Haayel3]] ([[שיחת משתמש:Haayel3|שיחה]]) 23:19, 23 במרץ 2016 (IST)
 
 
=== מתוך: "הסוגיא העשרים ושמונה: ברכי נפשי" (י ע"א) ===
http://www.talmudha-igud.org.il/data/UploadedFiles/sugyot/Berachot%20I/Twenty%20Eighth%20Sugya.pdf
 
הכותב מציע '''שני פירושים''':
 
1. המילה העברית – "שומר הבירה", תואר של פקיד או קצין רומי (כטענת יאסטרוב ולוי)
::בספרות התנאים בעברית – חייל או נציג כלשהו של השלטון,
::היו שהציעו שמדובר בדרגה רשמית של חייל רומי כגון phrourion ביוונית -חייל, או praetorianus בלטינית – שומר הראש של המושל
::היו שהציעו לגזור את המילה מ"בירה" בעברית, ופירושו: שומר הבירה
 
2. המילה הבבלית – "בריוני", שפרושה, כנראה, "מן" העומד מ"חוץ" לקונצנזוס (לשון "בר", חוץ), בדומה למילה הסורית ״בריא״ שפירושה "מין" (כטענת לוי). לתיאור הקנאים, בימי חורבן הבית, ככת דתית נפרדת.
::רק במקורות הבבליים נמצא מחלוקת ביחס ל"בריוני": מוטיב של בקשת רחמים על הבריונים, לקרב אותם, והם לבסוף חוזרים בתשובה.
::כיוון שהמוטיב מופיע רק במקורות הבבליים, כנראה שהוא המקורי, והפירוש של "מן" הוא עיבוד של המקור עם שנוי של העורך במובן חזרה בתשובה במקום בכליה.
::בארמית בבלית בלבד, מופיעה המילה במשמעות הקרובה לזו המשמשת בעברית של ימינו, ובין היתר, ככינוי לקנאים שבימי החורבן (גיטין נו ע"א), כדי לא לכנות אותם כפי שכינו את אויביהם – חיילי רומי.
::במדרש תהלים נמצא "מן" במקום "בריוני" וכנראה שזו הכוונה במדרש בבלי
::בסיפור רבי יוחנן בן-זכאי, החכמים ראו בקנאים שבירושלים בימי החורבן "מינים", יוסף בן מתתיהו תאר אותם כבני הכת הרביעית בדת היהודית, לאחר הפרוסים, הצדוקים והאיסיים.
::מו״ר ש"י פרידמן מציע שבבלי יש הפרדה בין בריונים (ruffians) למינים (כופרים): בריון יהודי צריך לחזור בתשובה, ואילו מינים - נוצרים איתם צריך להחמיר ולשלחם לגיהינום.
 
'''מסקנות הכותב:'''
 
1. במקור המילה שימשה ככינוי לחיילים רומיים בלבד
::אך בבבל נשכח פירושה והיא הפכה לכינוי לרשעים באשר הם
 
2. אין קשר בין המילה הארמית למילה העברית,
::בעברית פירושה חייל
::בארמית בבלית בלבד פירושה "ריקא" (ריק, פוחז; אדם חסר ערכים)
 
'''הגיזרון שהוצע:'''
 
1. במקור - גזרון יווני – מהשורש bareo, baruno שמשמעו ״להכביד״, והציעו את הכינוי "מכביד העול" ככינוי לחייל הרומי בלשון התנאים
::במשמעות הארמית – המילה נגזרת מ״ברא״: חיצוני, מופקר
 
2. אין קשר בין המילה הארמית למילה העברית:
::בלשון התנאים המילה נגזרת מ"בירה", ו"בריון" הוא שומר הארמון (יאסטרוב ולעף)
::בארמית בבלית, המילה "בריוני", על-פי הארמית פירושה "ברא", על פי הסורית ״בריא״ במובן "כופר", "מין" (יעקב לוי במילונו) כנראה מושפעת מהפרוש העברי
::או שהבבלים גזרו בטעות את המילה "בריון" במובן "שומר הארמון" לשון "בר" ("איש שדה") למרות שיש מספר מילים בארמית בבלית המסתיימות בסיומת "-יון"
ללא השפעת העברית (כגון ה"מיון" או "בזיון"), צורה המיוחדת לארמית הבבלית כמו "בריון" מ״בריא״ בסורית במשמעות מין, כופר.
 
===מתוך: גושן-גוטשטיין===
אין בידינו להציע אטימולוגיה בטוחה ל- בריון,
 
אפשר לרשום כנגד [prae(tor)ianus/phrourion] והסימון מעיד שיש כאן הצעות מפוקפקות. (פירוש 1 למעלה)
 
אילו ביקשנו להוסיף עוד הצעה היינו רושמים baruno אכדי והצעה זו לא יותר בלתי מתקבלת, אם כי חסרת חוליית ביניים ארמית אפשרית. (גזרון 1)
 
או אילו הנחנו כי לא די באטימולוגיה המקובלת של פתגם, היינו רומזים גם לאפשרות ההשפעה של phthegma היווני.
 
=== מצאתי גם באתר ===
http://www.tyndalearchive.com/TABS/Jastrow/
 
בריון הוא חייל הארמון, או שומר המצודה הדומה לשיכור שלועג ל... (פירוש 1)
 
זה נגזר מ בירה demon, (גיזרון 2)
 
ותחת הערך ביריונא יש מידע על הגדרה 3.
 
תודה רבה --[[משתמש:Haayel3|Haayel3]] ([[שיחת משתמש:Haayel3|שיחה]]) 23:19, 23 במרץ 2016 (IST)
 
== שאלה ==
167

עריכות