כובע: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, לשון חזל |
מ עיצוב |
||
שורה 22:
===גיזרון===
*מקור מקראי. למילה קיים גם הכתיב בקו"ף: קוֹבַע. לדוגמה, {{צט/תנ"ך|...צִנָּה וּמָגֵן וְ'''קוֹבַע''', יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב|יחזקאל|כג|כד}}.
ב[[ברייתא]] ב[[תלמוד]]ים מופיע כאחד ממיני בגדי האדם. <ref>(ראה תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק טז הלכה ה, תלמוד בבלי [[S:שבת קכ א|מסכת שבת דף קכ עמוד א]]: "רבי יוסי אומר: "שמונה עשר כלים ואלו הם: ...וחגור שבמתניו וכובע שבראשו וסודר שבצוארו.")</ref>▼
:ב[[ברייתא]] ב[[תלמוד]]ים הכובע מופיע כאחד ממיני בגדי האדם.{{הפניה|3|ברייתא}}
:ייתכן מהשפעת הערבית: {{יוניקוד|قُبَّعَة|מוגדל}} – מגבעת, וכן בחִתית: kupahi. כ' ג' ו־ק' הן חלק מן האותיות החִכִּיּוֹת אשר נוטות להתחלף זו בזו. יש קשר אפוא בין מִגְבַּעַת (ששורשה {{שרש3|ג|ב|ע}}) ובין שני ההומופונים כּוֹבַע וקוֹבַע.
שורה 76 ⟵ 77:
{{הערה|יעבץ}} [[w:ראובן סיוון|ראובן סיוון]] כתב במדורו "מחיי המילים" (מתוך עיתון "לשוננו לעם", כרך יח, עמ' 100) על הבדלי המשמעות במילה "כובע" בזמנים השונים. הוא כותב כי ברבעון "הארץ" ל[[w:זאב יעבץ|זאב יעבץ]] (חלק שני, ירושלים תרנ"א), הוצעה המילה "כובע" עבור המילה הגרמנית Mütze, המקבילה לכובע בלשון ימינו. העורך כותב על כך: "רבים אמרו להחליט כי כובע אינו אלא כסוי הראש המוכן למלחמה יען כי כה הוא נזכר תמיד במקרא. ואין הדבר כן, כי בדברי רבותינו נחשב בתוך בגדי כל אדם", ומפנה לתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|רבי יוסי אומר: שמנה עשר כלים [...] וחגור שבמתניו, וכובע שבראשו וסודר שבצוארו|שבת|קכ|א}}.
▲
===ראו גם===
| |||