סתו: הבדלים בין גרסאות בדף

במקור המקראי '''חֹרף''': {{הדגשה|כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.|(שיר השירים ב יא)}}. (השווה ערבית خريف= סתיו, קרי: ח'ריף, ולעומת זאת شتاء=חורף, קרי: שׁתאא), ההוראה הרגילה בלשון ימינו התחדשה לראשונה ב"לימודי הטבע" של מרדכי יאוועל בשנת 1836. </br>במקרא ובספרות חז"ל השנה מתחלקת אך ורק לשני חלקים - 'קיץ' ו'חורף' במקרא, '[[ימות החמה]]' ו'[[ימות הגשמים]]' במשנה ובתלמוד - והיא החלוקה המתאימה לאקלימה של ארץ ישראל, שאין בו "עונות ביניים" כמו באירופה.