לקוח

לָקוֹחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לקוח
הגייה*	Lako'ach
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ק־ח
דרך תצורה	משקל קָטוֹל
נטיות	ר': לָקוֹחוֹת, נ"י: לָקוֹחַ-, נ"ר: לָקוֹחוֹת-, כ': לָקוֹחִי, לָקוֹחוֹתֵיכֶם

1. צַרְכָן, מִי שֶׁקּוֹנֶה סְחוֹרָה מִמּוֹכֵר.

   • " שטרי חוב המוקדמים-פסולין, שהרי טורף בהן לקוחות שלא כדין" (משנה תורה להרמב"ם, ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק א')
   • "מי שיש עליו חובות הרבה-כל שקדם חובו, גובה תחילה, בין מן הלווה עצמו, בין מן הלקוחות" (משנה תורה להרמב"ם, ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק א')
   • "...אף על פי שיצא לו שם גניבה בעיר (לבעל הבית), והוכרו כליו, אינו מחזירן מיד הלקוחות, שמא הוא מכרן לאחרים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות גניבה, פרק י"א)

גיזרון

• מן השורש לק"ח כבר בלשון חז"ל.

מילים נרדפות

• צרכן
• קונה

ראו גם

• לקח
• נלקח

לָקוּחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לקוח
הגייה*	Laku'ach
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ל־ק־ח
דרך תצורה	בינוני פעול מן בניין קל
נטיות	נ"י: לְקוּחַ-, נ': לְקוּחָה, ר"ז: לְקוּחִים, ר"נ: לְקוּחוֹת

1. שֶׁלְּקָחוּהוּ לְמָקוֹם אוֹ מִמָּקוֹם.

   • ”הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ“ (משלי כד, פסוק יא)

2. לשון חז"ל שֶׁנִּקְנָה, שֶׁרָכְשׁוּ אוֹתוֹ.

   • "הלקוח בכסף מעשר שנטמא- ייפדה" (משנה, סדר זרעים, מסכת מעשר שני, פרק ג')
   • "אין הלקוח פטור, אלא אם כן נלקח אחר שנראה להתעשר" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות בכורות, פרק י"ד)

מילים נרדפות

• קנוי (2)

ראו גם

• הָעֳבַר
• נלקח