מנשר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבת גזרון
שורה 15:
===גיזרון===
* את המילה חידש אליעזר בן־יהודה על בסיס המילה הערבית {{יוניקוד|مِنْشَاور|מוגדל}} (מִנְשור), "כרוז, מכתב גלוי", מן השורש {{יוניקוד|نَشَرَ|מוגדל}} (נַשַׁרַ) "לפרסם".
:בן־יהודה הציע לראות שורש זה בפסוק: {{צט/תנ"ך|אֶל־חִכְּךָ שֹׁפָר '''כַּנֶּשֶׁר''' עַל־בֵּית ה' יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל־תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ|הושע|ח|א}}. על כך כתב בן־יהודה בעיתונו "האור" בשנת תרנ"ב (13/11/1891): "מה הדמיון הזה של הנשר ללקיחת שופר? הראית מימיך נ ש ר תוקע בשופר?... ישאבל, לוגם בערביתהצרוף [לשורשהזה של נ' ש' נשׁ"ר]'... יש לו בערבית עוד משמעת: פרסם, הודיע ברבים איזה דבר חדש, איזו בשורה חדשה [...] מהשורש הזה נוכל לגזור השם 'מִנְשָׁר' למה שקוראים בלשונות העמים מאניפסט, ובערבית מנשור...". ([http://wwwjpress.jnul.huji.acorg.il/dlOlive/newspapersAPA/hazeviNLI_heb/html/hazevi-18911113SharedView.htmArticle.aspx?parm=19a6tdxateNF6izBEOqQskE1gDUh0v6KkOEgu4a7U%2Ftoe5wKjgHy9dLt8FABJoDMYw%3D%3D מדור "תחית הלשון"] בעיתון "האור", י"ב חשוון התרנ"ב, 13/11/1891).
:עם זאת יש להעיר כי מבחינה אטימולוגית השערתו של בן־יהודה בעייתית, משום ש־{{יוניקוד|ش|מוגדל}} ערבית מקבילה לשׂי"ן עברית, ולכן היינו מצפים לשורש נשׂ"ר (ואולי נס"ר) במשמעות זו.
*[[w:יצחק אבינרי]] התנגד לחידוש "מנשר" והציע במקומה את "[[כרוז]]". הוא כתב: "מנשר זה מה פירושו? מי שאינו יודע ערבית, אין ה'מנשר' אומר לו דבר. ומי שיודע ערבית ־ הרי 'המנשר' כאומר לו: אכן, דלה ועלובה היא עדיין שפתנו העברית"{{הערת שוליים|"כיבושי העברית בדורנו" מאת יצחק אבינרי. מתוך מאמרו של פרופסור [[w:יהודה שנהב]] "הפוליטיקה והתיאולוגיה של התרגום: כיצד מתרגמים נכבה מערבית לעברית?", סוציולוגיה ישראלית יד (1)}}
 
===מילים נרדפות===
שורה 36 ⟵ 37:
===קישורים חיצוניים===
* על "מנשר" ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר [http://www.benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html פרויקט בן־יהודה]
 
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:חידושי לשון]]