נשוא: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ revert |
דוגמה קריאה, והגדרה מתורת ההגיון |
||
שורה 9:
|נטיות=ר' נְשׂוּאִים
}}
# בדקדוק המסורתי הנשוא הוא חלק הדיבר המשלים את הנושא, ב[[משפט פועלי]] הנשוא מתאר את פעולת הנושא ובמשפט תיאורי מתאר את הנושא עצמו.
#:* במשפט 'המציל קפץ לבריכה', המציל הוא הנושא סביבו מתרכז המשפט, '''''קפץ הוא הנשוא''''' - תיאור הפעולה שהנושא עשה, והבריכה - היא המושא, נושא משני שעליו פעל הנושא.
#:* בכל משפט שאינו [[משפט שמני|שמני]] בלשון העברית יש נושא ו'''נשוא'''.
# בתורת ההגיון הנשוא הוא משפט המתאמת או מוכחש על פי ערכיו המשתנים, כלומר על פי חלקים מהמשפט היכולים להשתנות ואשר על פיהם נקבע אישורו או הכחשתו של המשפט. (פרדיקט בלע"ז)
#:* לגבי המשפט: ''"קליפת הפרי הבשל של א' הוא כתום"'', אם ערכו של המשתנה א' הוא "תפוז", "אפרסמון" או "מנגו" הרי שהמשפט אמת, אם אם ערכו "בננה" אזי המשפט 'שקרי'.
===גיזרון===
* צורת בינוני פעול מהפועל [[נשא#נָשָׂא|נָשָׂא]].
#:* נחשף בטעות שמו של נשוא התלונה (אתר וַי נט - ידיעות אחרונות, אביב תשע"ד)
===תרגום===
|